בשנים 1998 עד 2004 אושפזו מעל 1,000 ילדים עקב נפילות במגרשי משחקים, כך עולה מנתוני רישום הטראומה כפי שמוצגים באתר הכנסת. הנתונים הללו אינם כוללים פגיעות מסוגים אחרים, ולכן אינם מהווים תמונה שלמה של המתרחש. בפועל כנראה מדובר בהרבה יותר פגיעות; מעל 10,000 פניות לחדרי מיון בשנים שלעיל, לפי ההערכה.
גם בעידן המכשירים החכמים וריבוי המסכים, גני שעשועים ומתקנים לילדים מספקים מקור בלתי נדלה לשעות רבות של כיף. אבל בד בבד עם ההנאה הגדולה, חובה עלינו, כהורים וכאנשי חינוך, לוודא שמתקני השעשועים בטיחותיים דיים לשימוש.
איך נבטיח את בטיחות הילדים בגני השעשועים?
כבר בשנת 1994 נקבע תקן ישראלי מס' 1498 עבור מתקני משחקים לילדים, הן במקומות ציבוריים והן באזורים פרטיים. בשנת 2006 התקן שודרג בהתאם לתקנים האירופיים בתחום, דבר המחייב כל יצרן מתקני שעשועים לעמוד בתקן, כולל הדבקת תווית תו התקן על גבי המתקן עצמו. התקן קובע שהאחריות חלה על בעל המקום – הרשות המקומית, בעל השטח באזור פרטי ועוד.
בדיקות הבטיחות נחלקות לשלושה סוגים עיקריים:
- בדיקה ויזואלית חודשית המבוצעת על ידי נציג שהוסמך לכך במיוחד, בדרך כלל מטעם בעליו של המתקן (קורס לממוני בטיחות ברשויות המקומיות).
- בדיקה שנתית על ידי מהנדס מורשה (מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי). זוהי הבדיקה העיקרית שיש לבצע, והמהנדס אמור לעבור הכשרה מיוחדת לצורך כך על ידי מכון התקנים הישראלי (קורס לבדיקת מתקני משחקים במעבדה מאושרת).
- בדיקה תקופתית פעם בשלוש שנים, על ידי מעבדה מאושרת מטעם מכון התקנים הישראלי או על ידי הממונה על התקינה בישראל (קורס לבדיקת מתקני משחקים במעבדה מאושרת).
כמו כן גם גננות יכולות לעבור קורס מקצועי, הנותן להן כלים לזיהוי בעיות בטיחות במתקנים הנמצאים בשטח גן הילדים.
"כאשר מדובר ברכישה של מתקני שעשועים לצרכים פרטיים, מומלץ לא לקנות מהאינטרנט", אומר טל תגר, מנכ"ל חברת איסמור, המייבאת ומשווקת מתקני חצר, מחסני גינה ועוד. התמונות באינטרנט לא תמיד משקפות את המציאות. עדיף להגיע לנקודת המכירה ולהתרשם בעצמכם מאיכות המוצר וכמובן ממחירו.
ליקויים שכיחים במתקני משחקים
הליקויים הבאים נמצאו בבדיקות שנערכו על ידי מכון התקנים בשנת 2005, הן במתקנים חדשים והן במתקנים פעילים וקיימים:
- היעדר מחסום או גדר לאורך הקטע הגובל בין מגרש המשחקים לכביש;
- חלקים חסרים (שלבים בסולמות, מושבי נדנדות ועוד);
- קצוות חדים העלולים לפצוע את המשתמשים באופן חמור;
- מרווחים לא תקינים למניעת הילכדות איברים או פריטי לבוש;
- שברים וסדקים שגרמו להיווצרות פינות חדות;
- ברגים ומסמרים בולטים העלולים לגרום לפציעה;
- בלאי של משטחים בולמי הלם;
- התרופפות של אמצעי הידוק;
- ועוד
נקודה נוספת שחשוב לציין בהקשר זה, נוגעת בנושא ההגנה מפני קרינת שמש ישירה. למרות שישראל היא מדינה חמה מאז ומתמיד, מעטים המקומות הציבוריים בהם ניתן ליהנות משטחים מוצלים להגנה מפני החום הקיצי הצורב. בכל תכנון והקמה של גני שעשועים ומשחקים לילדים, בין אם הם בגנים ובמעונות ובין אם הם ציבוריים, יש להתקין גם מוצרי הצללה העומדים בתווי התקן הדרושים.
למשל ת"י 748 להגנה מפני קרינה אולטרה סגולה, הוא דרישה המגיעה ישירות ממשרד החינוך, ממשרד הבריאות וכן מהארגון העולמי למלחמה בסרטן. בדים ומפרשי הצללה בעלי ת"י 5093 / NEPA 701-99 עמידים באש לפי דרישות משרד החינוך ואגף הכבאות הארצי. יש לוודא שכל מתקני ההצללה עומדים בתקנים המחמירים ביותר טרם התקנתם.
ראוי לדעת – מתקני משחקים שכבר היו קיימים לפני צאת התקן המחודש, ייבדקו לפי התקן הקודם. כמו כן אין צורך להחליף מתקנים שיוצרו לפני כניסת התקן החדש לתוקף (כך לפי החוזר באתר הכנסת). אכיפת התקן היא תפקידו של הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, והוא יוזם ומבצע בדיקות מעת לעתה; אולם הזמנת בדיקה צריכה להיעשות גם על ידי בעל השטח או מתקן השעשועים.
לא בטוחים האם מתקני המשחקים בסביבתכם בטוחים לילדים?
פנו למנהל התקינה במשרד התמ"ת או לרשות המקומית במקום מגוריכם.