הוראה היא אחד מהתחומים המקצועיים החשובים ביותר בכל תרבות אנושית, מכיוון שהיא משפיעה ישירות על דור העתיד. גננות/ים ומורות/ים לעתיד מחנכים את הדור הבא, ומכאן שהם צריכים לא רק לדעת להסתדר עם ילדים, אלא גם להיות בעלי ראייה חינוכית מקיפה, המאפשרת להם להתמודד עם סיטואציות שונות.
גננות ומורות נמצאות עם הילדים בתקופה החשובה ביותר בחייהם; תקופה המעצבת אותם ואת אופיים ויכולותיהם; לכן לימודי התואר הראשון עוסקים בטווח רחב של נושאים משמעותיים.
לימודי תואר ראשון בגננות ובהוראה הם לימודים מקיפים, הכוללים הכשרה אקדמית רחבה בתחום החינוך בשילוב תעודת הוראה. בשונה מבעבר, אז היה ניתן לראות גננות העוסקות במקצוע ללא תעודה, היום יש לכך חשיבות רבה והדבר אף מהווה חסם ראשוני לכניסה לתחום.
מה כוללים לימודי חינוך והוראה
לימודי תואר ראשון בחינוך והוראה כוללים תכנים פדגוגיים המתאימים לקבוצות הגיל השונות, לצד סמינרים ועבודה מעשית בסיום הלימודים. באשר ללימודי גננות, הגננות לעתיד נדרשות לבחור את הגילאים להתמחוּת (למשל עד גיל 3 שנים, בין 3 ל-6 שנים ועוד). לימודי תואר ראשון בגננות ובהוראה מהווים את הליבה, וחושפים את המורים והגננות לעתיד לקראת סדר יום שונה במקצת ממה שמקובל במקצועות האחרים.
עבור מורה או גננת מדובר בסדר יום עמוס מאוד, כזה שאינו מאפשר לשבת בצד אלא דורש להפגין נוכחות ולדעת כיצד להפעיל חבורה גדולה של ילדים. בשונה משאר התחומים המקצועיים, בהם סדר היום כולל ישיבה מול מחשב, גננות ומורים נדרשים לנהל פעילויות שונות בהתאם לחתך גילאים ממוקד, וכן לדעת כיצד להתמודד עם תופעות שונות. כל ילד הוא עולם ומלואו השונה מהילדים האחרים, ולכן בתקופת הלימודים יש דגש לא רק על החלוקה לגילאים אלא גם על העובדה כי לכל ילד יש אישיות משלו. בהתאם לכך הטיפול בכל אחד שונה ומותאם באופן אישי. אותו טיפול אישי מאפשר לגננת ולמורה לזהות את הצורך המיוחד של כל אחד ולסייע לו בהתאם.
תנאי קבלה ללימודי חינוך
כמו בכל תוכנית לימודים לתואר אקדמי, גם בלימודי חינוך והוראה מוצבות דרישות מקדימות בפני המועמדים. לצורך העניין יש לבדוק שממוצע הבגרויות וציון הפסיכומטרי שלכם, עומדים בדרישות המוסד בו אתם מעוניינים ללמוד. כיום, לאחר רפורמה נרחבת במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, שהחלה בתחילת שנות ה-90, הוקמו יותר מ-40 מוסדות חינוך אקדמיים בנוסף לאוניברסיטאות העיקריות.
לכל מוסד אקדמי תנאי קבלה משלו – ויש לוודא מראש שאתם אכן יכולים להתקבל למסלולי הלימוד השונים (חינוך לגיל הרך, חינוך יסודי או על-יסודי ועוד). מעבר לכך, כיום יש מוסדות לימוד אקדמיים המוקדשים רובם ככולם לתחום ההוראה. המגוון הקיים של מוסדות החינוך בישראל, מאפשר כמעט לכל אחד להתקבל לתחום הלימודים בו הוא מעוניין.
מה קורה בסיום הלימודים
הלימודים נמשכים בדרך כלל בין שלוש לארבע שנים, ובסיומם מקבלים הן תואר ראשון בחינוך (B.E.D) והן תעודת הוראה המאפשרת לעסוק במקצוע. אחת השאלות המטרידות מורים וגננות העומדים בפני סיום התואר הראשון, היא מה יקרה לאחר התואר, עם סיום הלימודים. כפי שהזכרנו קודם לכן, בשונה ממקצועות אחרים המקצועות החינוכיים נחשבים למבוקשים. לפיכך, עם סיום התואר, ניתן לעבוד במקומות רבים ושונים כגון מעונות יום, גני ילדים, צהרונים ועוד. כמו כן, במידה שההתמחות נוגעת בחינוך מיוחד – ניתן להשתלב במוסדות החינוך השונים בהתאם. מכיוון שרוב מוסדות החינוך מחפשים אנשי מקצוע משכילים בתחומי ההוראה, לבוגרי תואר ראשון תהיה אפשרות להשתלב בקלות במקומות עבודה שונים.
בוגרים רבים יכולים לעבוד לא רק בתור עובדות מן המניין, אלא גם לנהל מעונות יום כתוצאה מההשכלה האקדמית ומהניסיון המצטבר בתחום. ניהול ועבודה במעונות יום מאפשרים ליישם את הכלים שנרכשו במהלך הלימודים, באמצעות התמודדות עם מגוון סיטואציות שונות. כל יום עבודה שונה מקודמו, ולכן בכל יום יש חשיבות רבה להפקת לקחים באמצעות הכלים שנרכשו במהלך הלימודים. אחרי הכול, מדובר כאן בטובת ילדי העתיד.