מפגשי צוות

מפגשי צוות בנושא: המשחק החברתי

מפגש 1 – בירור עמדות

1. האם את אוהבת לשחק?
   סבב שבמהלכו המחנכות מתייחסות לשאלה ומרחיבות לגבי סוגי המשחק המועדף עליהן.
   זו ההזדמנות לבדוק את מידת ההתלהבות שלהן מנושא המשחק – בכלל ומהמשחק המועדף עליהן – בפרט. כאן עליך לציין לעצמך ובקול רם כמה מהן אוהבות משחק חברתי וכמה מעדיפות סוג אחר של משחק (קוגניטיבי, מוטורי…)
2. זכרונות ילדות
   מי שמעוניינת, מספרת סיפור מילדותה הקשור למשחק.
   אני מנסה לעודד אותן ולהלהיב אותן לגבי הזכרונות, למרות שוויתרתי על סבב (לא כולן חייבות לספר).
3. התבוננות בילדים משחקים
   נשאל את השאלה: האם אתן יכולות לראות קשר בין נסיונכן האישי כילדות לבין הדרך שלכן להתבונן בילדים משחקים?
4. תצפית
   מחלקת להן דף "תצפית – התבוננות בילדים בעת המשחק החברתי" (מצורף)
   המטרה – לחדד את הפרטים הרבים הנדרשים כדי להתבונן היטב בילדים ולהכיר כל אחד מהם באמצעות המשחק.
5. "מודלינג"
   המטרה – להדגיש את מערכת היחסים בין חברות הצוות – כמודל, להתנהגות חברתית, עבור הילדים.
   פעילות – המחנכות-מטפלות יושבות במעגל. כדור צמר עובר בין חברות הצוות. הראשונה משאירה את קצה החוט אצלה, מוסרת את הכדור לחברה שהיא אוהבת. מי שקבלה את כדור הצמר מספרת לחברותיה על תכונה אחת שלה שהיא לא מרוצה ממנה (חולשה שלה).
   כשהסבב מסתיים, החוט כבר עבר את כל חברות הצוות ויצר תסבוכת יפה.
   בשיחה שמתקיימת, יש להדגיש מצבים גורמי תקלה, כמו היווצרות של קשר במרכז המעגל.

תצפית – התבוננות בילדים בעת המשחק החברתי

כתה:__________ מיקום:_____________________  שעה:________  המתבוננת____________________

הילדים:______________________________________________________________________________

• עם מי הם משחקים? במי הם מתעניינים? האם זו בחירה אקראית או מתחילה להסתמן ידידות או חברות?
• במה הם אוהבים לשחק כשהם יחד? מה הם אוהבים לעשות כשהם משחקים לבדם?
• באיזה מקום בתוך הגן או מחוצה לו הם מעדיפים לשחק?
• מה בדיוק קורה בעת עימות? אילו רגשות מתעוררים אצל הילדים? איך הם מביעים את עצמם?
• מי הילד שסביבו מתרחשות הרבה פעילויות? האם הוא המנהיג? האם הילדים מחפשים את קרבתו?
• מי הילדה שילדים אחרים מחפשים את קרבתה? רוצים לשבת לידה? לשחק איתה? מה מאפיין אותה?
• מי הילדים המשחקים לבד? הסתכלי על איכות המשחק שלהם, האם היא מורכבת? ראי את הפעמים שהם מנסים את מזלם ביצירת קשר? האם הם יודעים לעשות זאת?

מפגשי צוות בנושא: המשחק החברתי

מפגש 2 – תיאוריות לגבי המשחק החברתי

1. היסטוריה של המשחק:
א. ההפרדה בין ילדים למבוגרים לא הייתה קיימת לפני המאה ה-17 (שנים 1600 – 1700). מבוגרים וילדים בילו יחד את זמנם הפנוי ושיחקו באותם משחקים.
ב. משחקים שונים:

משחקי כדור – כדורים מוזכרים כבר בסביבות שנת 400 לפנה"ס. המשחקים הקדומים ביותר היו זריקה או גלגול של כדור. או משחק מורכב יותר שבו המְשָׂחֵק נדרש לקפוץ לפני שהוא תופס את הכדור או לשים יד על הראש או לעמוד על רגל אחת וכד'.

משחק הגולות – הגולות הקדומות ביותר נמצאו בקברי ילדים במצרים מהאלף ה-4 לפנה"ס. הם הניחו 3 לבנים ששמשו שער ודרכו גלגלו את הגולות.

משחק חמש אבנים – את המשחק הזה שיחקו ביוון העתיקה עם אבנים קטנות, קוביות או עצמות, 5 במספר.

משחקי קובייה  –  הקובייה הומצאה בסביבות 1,400 לפנה"ס על-ידי פלמידס היווני.

משחק החישוק – החישוקים היו אהודים על-ידי היוונים בגלל שהיו קשורים לפעילות גופנית שמומלצת כתורמת בריאותית לאדם.

2. הפסיכואנליזה נולדה בתקופה שבה הייתה מושרשת הבחנה בין מושג "הילד" ומושג "המבוגר".
היא התחילה את דרכה כשיטה החוקרת את חיי הנפש של המבוגרים אך מהר מאוד עברה לעסוק בחיי הנפש של ילדים ובחלקים ילדיים אצל מבוגרים.
מלאני קליין ראתה במשחק של ילדים פעילות בעלת חשיבות מרכזית וטענה שמשחקם מקביל לחלומות ולאסוציאציות חופשיות של מבוגרים.
א. אריקסון ראה במשחק פעילות משחררת האמורה לסייע לילד לחזק את כוחות ה"אני" שלו ולהכינו ליצירת קשרים הדדיים עם סביבתו.
ויניקוט ראה במשחק אקט של יצירה. כשילד משחק בשמיכה, בחתיכת בד או בחפץ אחר, זוהי פעילות של משחק, של יצירה ושל רכישת אמון. המשחק מהווה גשר בין המציאות הפנימית לחיצונית והוא, למעשה אמצעי להשגת בריאות נפשית.
שני מאפיינים עיקריים: 1. המשחק משלב חשיבה ועשייה. 2. כולל תמיד רכיב של הנאה.
היכולת לשחק יכולה להשתבש מאוד כתוצאה מנסיבות חיים לא מאפשרות. התוצאה, במקרים אלה היא העדר היכולת לחיות מתוך אוטונומיה ויצירה.

3. חינוך
א.משחק ולמידה
משחק הוא תהליך למידה ותוצאתו היא התנהגויות משחקיות
משחק כתהליך מספק את כל צרכי הלמידה הבסיסיים של ילדים:
– לתרגל, לבחור, להתמיד, לחקות, לדמיין, לשלוט, לרכוש יכולת ובטחון.
– לרכוש ידע, מיומנויות, חשיבה עקבית ולוגית.
– הזדמנות ליצור, להתבונן, לנסות, לשתף פעולה, לחשוב, לזכור.
– לתקשר, לשאול, ליצור אינטראקציה.
– להכיר ולהעריך את עצמו ואת כוחו.
– להיות פעיל בסביבה.
ב. משחק ויצירתיות
את הילד כ"יוצר" ניתן לראות ברוב ההקשרים המשחקיים. ילדים יוצרים ויוצרים-מחדש רעיונות ודימויים המאפשרים להם לייצג את המציאות מנקודת מבטם.יצירתיות ודמיון מושרשים במשחקם של כל הילדים והם מהווים את הבסיס האמיתי לחינוך.
משחק מוביל באופן טבעי ליצירתיות.
ג. משחק, תוכנית לימודים וארגון
מאחר שמשחק הוא תהליך, ולא נושא, השאיפה צריכה להיות לשחק בתוך נושאים כאמצעי להוראה וללמידה.
תוכנית לימודים עוסקת בהעברת ערכים, כוונות (מטרות), בתכנים, בפעולות ובתוצאות.
בגלל המוטיבציה שמעורר המשחק, והרלוונטיות שלו עבור הילדים, הוא חייב למלא תפקיד מרכזי בתוכנית הלימודים.
4. פעילות
חלוקה לקבוצות. כל קבוצה מקבלת "תוכנית לימודים" (חנוכה) ומנסה ליצור כמה שיותר משחקים.
הצגה במליאה +ביקורת.

מפגשי צוות בנושא: המשחק החברתי

מפגש 3 –  ארגון סביבה עבור משחק חברתי

1. מהי התנהגות חברתית ?

1. ארגון קבוצות – הכישור החיוני של המנהיג. כרוך בייזום ובתיאום המאמצים של קבוצת אנשים. במאים ומפיקים בתיאטרון, קציני צבא.
2. עיבוד פתרונות – כשרונות של המתווך, המתבטא במניעת עימותים או ביישוב עימותים שמתלקחים. דיפלומטים, בוררים, עורכי-דין.
3. קשר אישי – הכשרון לאמפתיה ולהתחברות. אנשי מכירות, מנהלים, מורים טובים.
4. ניתוח חברתי – יכולות לעקוב אחרי הרגשות, מניעים ודאגות של בני אדם ולהבין את טיבם. מטפלים, יועצים, סופרים או מחזאים.

מי שהתברך באינטליגנציה חברתית יכול להתקשר בצורה חלקה עם אחרים, קרוא תגובות ורגשות של אחרים, להוליך ולארגן ולטפל במחלוקות. הם המנהיגים האמיתיים.
מחקרים מראים שכבר מגיל צעיר אפשר למצוא אצל הילד נכונות לעזור לזולת. החל מגיל 15 ח' הוא מגלה רגישות למישהו אחר בסביבתו.
ידוע גם שההשפעה שיש להשתלבות בחברה על ההישגים בבית הספר היא רבה מאוד. ילדים לומדים טוב יותר מתוך אינטראקציה חברתית.
כדי לקדם ילדים הסובלים מבעיות חברתיות יש לאפשר להם לקבל תגובות חיוביות בזמן משחק ולספק להם מודל לחיקוי כשהאווירה היא נעימה ומקבלת.

מושג מרכזי בתחום החברתי הוא ה'חיברות' (סוציאליזציה) שמשמעותו, תהליך התפתחותי מרכזי מאוד בחיי הילד, שנועד ללמד אותות צורות התנהגות שונות וערכים מסוימים הנראים רצויים בעיני החברה בה הוא חי.

2. איך ייראה המוקד החברתי?

המוקד החברתי מבטא את "החיים האמיתיים". הפעילות בו היא "פעילות חופשית" שמאפשרת לילדים לחקות עד כמה שניתן את החיים כפי שהם חווים אותם בבית, עם משפחה, חברים, במעון, בגן שעשועים וכד'.

3. חצר גרוטאות

הגרוטאות הן מכלול החפצים מעשי ידי האדם שאינם נחוצים עוד לשימושם המקורי. הן אוסף עשיר של עצמים השונים זה נזה חומר, בצורה ובצבע ולקוחים מן הסביבה הרחבה בה הילדים חיים.

עד גיל שלוש העיסוק המרכזי של הילדים בחצר הוא ההתנסות בחומרי ניסוי תוך הנאה חושית. כמו-כן, משחק חיקוי וסימול ופחות עיסוק בבנייה.

פריטי חצר הגרוטאות נחלקים לשלושה סוגים:

בסיסים – אלה הם הפריטים הגדולים המעניקים לחצר את הנפח והיציבות.

תוספות – אלה הם אותם פרטים שהילדים יכולים לאחוז בידיהם, לפעול בהם ולצרף מהם צירופים.

חומרי ניסוי – הם הפריטים והחומרים אותם הילדים יכולים לשנות תוך-כדי ההתנסות.

החצר מכילה פריטים מגוונים ככל האפשר מבחינת החומרים:

מתכת, פלסטיק, בד, עור, גומי ובעיקר פריטים עשויים מעץ. פריטים בהם ניתן להשמיע צלילים, חומרים מהטבע.

עיצוב החצר לפי שלבי גיל:

•  השלב הראשון כשהילדים זוחלים – שטח החצר מכוסה ברובו במשטחים מחומרים שונים, כגון: שטיח מחוספס, יריעת פלסטיק, משטח קרטון. הילדים בגיל הזה ממששים את הסביבה גם דרך הבטן והרגליים.בסיסים: שיפועים, צמיגים, מדרגות.תוספות: מיכלים בגדלים שונים, קופסאות קרטון גדולות וקטנות, כלי מטבח, שמיכות ובובות רכות.

  חומרי ניסוי: פקקים ומכסים, בדים.

  שטח חצר התינוקות מצומצם ותחום, מרופד במשטחים בעלי חומריות מגוונת המזמנים לתינוקות הפועלים קלט חושי עשיר. חשוב לתלות חפצים שונים מלמעלה, כך שגם לתינוק השוכב על הגב יהיו הזדמנויות להתנסויות מעניינות.

• השלב השני כשהילדים מתחילים ללכת – יש להגדיל את שטח החצר ולהוסיף מתקני טיפוס וארגז עץ שאפשר להכנס לתוכו. בשלב זה אפשר להוסיף חומרי ניסוי: עלים, פירות קטנים, גלילי קרטון.
• בשלב השלישי מרחיבים את החצר אך תוחמים אותה.התיחום הברור עוזר לילד להתרכז בפעילות.הפעילות בחצר הגרוטאות היא כולה פעולת גומלין עם הסביבה, דרכה מתפתח הילד מבחינה גופנית ומנטאלית כאחד. חצר הגרוטאות מותאמת לעולמם המתרחב של ילדי המעון ומאפשרת משחק חברתי ושיתוף פעולה.

מפגשי צוות בנושא: המשחק החברתי

מפגשים 4-5 –  סדנא – יצירת מוקדים חברתיים במעון בחצר

1. מוקד חברתי – "החיים האמיתיים"

א. תכנון משותף

ב. הזזת חפצים ועשייה משותפת

ג. ביקורת

2. חצר גרוטאות

א. כל כיתה מתפצלת לחצר שלה ומארגנת חצר מותאמת לגיל הילדים.

ב. כל הצוות עובר מחצר לחצר ומקבל הסברים מהקבוצה שהקימה את החצר.

ג. משוב כללי במליאה.