מתי אנו מתחילים ללמוד דברים? התשובה המפתיעה היא שזה קורה עוד לפני שאנו נולדים.
בכל הנוגע ללמידה, אנו נוהגים לחשוב שמדובר בתהליך שמתרחש בגן הילדים או בבית הספר; לעיתים אף בהיותנו תינוקות רכים מגיל אפס עד גיל 3 – השנים שנחשבות לקריטיות ביותר בחיי התינוק. למעשה זה לא ממש מדויק, כי למידה מתרחשת גם הרבה לפני כן.
מחקר שפורסם ב-2011 מעיד על אחד הממצאים המדהימים ביותר בנושא הזה: עוד בהיותנו ברחם אנו כבר נמצאים בתהליך של למידה; החל משפת האם שלנו וכלה במאכלים שנאהב בעתיד.
בריאותנו ורווחתנו מושפעים ישירות ועמוקות מ-9 החודשים בהם אנו נמצאים ברחם. עד לפני לא הרבה זמן היה נדמה לנו שתינוקות נולדים כ"לוח ריק" (טאבולה ראסה) שעליו נחרצים חוויות החיים מרגע הלידה והלאה. למעשה עוד בהיותם עוברים ברחם הם כבר הספיקו לספוג השפעות חיצוניות באמצעות ההורים והסביבה.
מה עוברים לומדים ברחם
1. קולות וצלילים
כל עובר ששמיעתו תקינה נחשף בראש ובראשונה לקולם של הוריו החל מהחודש הרביעי להריון; כמו גם לקולות נוספים מהסביבה.
קולות אלו צריכים לעבור דרך רקמות האם ונוזל הרחם, כך שהם מגיעים אל העובר בצורה פחות ברורה. חוקר אחד בתחום אמר שככל הנראה הקולות הללו נשמעים לעובר קצת כמו המורה של צ'ארלי בראון (לשמיעה צפו בסרטון הקצר).
קולה של האם עצמה מהדהד דרך גופה ומגיע לעובר גם בדרכים אחרות, בצורה יותר ברורה מאשר הקולות החיצוניים. מכיוון שהאם נושאת את העובר בקביעות משך 9 חודשים, זה הקול העיקרי שהוא שומע – קול שהוא יודע לזהות גם לאחר הלידה. למעשה, הרך הנולד מעדיף את קולה של אימו על פני כל קול אחר – עובדה שנבדקה בצורה מדעית.
2. כישורי שפה
מחקר אחד מצא שמרגע הלידה ואילך, תינוקות בוכים במבטא המתאים לשפת האם של אימם. לדוגמה: תינוקות צרפתים בוכים בצליל עולה, בעוד שתינוקות גרמנים בוכים בצליל יורד. הבכי מחקה את צלילי השפה אותה הם שמעו במהלך תשעה חודשים.
ממצאים נוספים מעידים שתינוקות מזהים קטעים מתוך ספרים שהוקראו להם על ידי האם במהלך ההריון, בהיותם עדיין ברחם. כמו כן אימהות שנהגו לצפות באופרת סבון במהלך ההריון, גרמו לתינוק לזהות את נעימת הפתיחה גם לאחר שנולד.
הלמידה הזו חשובה להישרדותו של התינוק, מכיוון שחשוב לכל רך נולד לזהות מיידית את הגורם שדואג לרווחתו – אימא (או לפעמים גם אבא). מעבר לכישורי השפה שיתפתחו בעתיד, היכולת לחקות את צלילי שפת האם של אימא – גורמים לאם להיקשר לעולל.
3. טעם וריח
בחודש השביעי להריון בלוטות הטעם של התינוק מפותחות לחלוטין, כמו גם יכולתו להבחין בריחות שונים. הטעמים והריחות של כל מה שאימא אוכלת, מחלחלים גם אל נוזל הרחם שנבלע בקביעות על ידי העובר. גם לאחר הלידה, לתינוק יש העדפה ברורה לאותם ריחות וטעמים.
בצורה כזו התינוקות לומדים עוד בהיותם עוברים מה כדאי לאכול, וכן מהן ההעדפות התרבותיות של אימם בנוגע לאוכל. טעמים אופייניים לעדה או לתרבות מסוימת, כמו גם תבלינים מסוימים, יוצרים העדפה קולינרית ותרבותית גם אצל עוברים ברחם אימם.
4. בריאות
כל מה שאימא אוכלת, נושמת וסופגת לתוכה – עובר בדרך כלשהי גם לעובר אשר ברחמה. במצור שהטילו הגרמנים על הולנד בחורף 1944 עד מאי 1945, נוצר מחסור קשה באוכל. 10,000 בני אדם מתו, עשרות אלפים נוספים נחלשו ו-40,000 עוברים הושפעו. איך בדיוק?
המחסור הקשה במזון גרם לריבוי לידות שקטות, מומים מולדים, משקל נמוך בלידה ומוות לאחר לידה. בעיות נוספות בתינוקות אלו נתגלו רק שנים לאחר מכן: נטייה גדולה יותר להשמנה, לסוכרת ולמחלות לב בשלבים מאוחרים יותר בחיים; יתר לחץ דם, פרופיל כולסטרול בעייתי וחוסר סבילות לגלוקוז (סימן מקדים לסוכרת). זאת בהשוואה לתינוקות שנולדו בתנאים רגילים ללא רעב.
דוגמה נוספת התרחשה באסון התאומים בניו יורק בספטמבר 2001. בעת שהתרסקו המטוסים אל תוך בנייני הסחר, כ-1,700 נשים בהריון היו בקרבת מקום. הן היו במצב של לחץ נפשי גבוה, ושאפו לקרבן אבק רעיל וחלקיקים אחרים שנוצרו בקריסת המגדלים.
כשנה לאחר מכן נבדקה קבוצת נשים ששרדו את האסון, וסבלו מהפרעת דחק פוסט טראומטית. התינוקות של אותן נשים נשאו בחובם סמן ביולוגי שהעיד על פוטנציאל אפשרי ל-PTSD בהמשך החיים.
רגע לפני סיום
קודם כל חשוב לזכור שלא מדובר כאן בשום האשמה של נשים במה שהתרחש במהלך הריונן. אבל מתוך מודעות להשפעה שיש לכל דבר גם על העובר בהיותו ברחם, נוכל לצמצם בעיות ולדאוג בצורה מכוונת יותר לבריאותם ולרווחתם של ילדי הדור הבא.
כל מה שצריך הוא לזכור שלמידה מתחילה הרבה יותר מוקדם ממה שחשבנו ולהיערך לכך בהתאם.