בשנת 1838 הקים המחנך הגרמני פרידריך פרובל את "המכון למשחק ופעילות", ובכך הניח את היסודות לחינוך המודרני. עד מהרה הוא קרא למוסד החדש "גן ילדים", ביטוי המשקף את אמונתו שיש לטפח ולהזין ילדים צעירים כמו צמחים בגן.
עשור לאחר מכן, האקלים הפוליטי המשתנה בגרמניה הוביל למדיניות שאסרה על הפעלת גני ילדים – ופרובל נאלץ לסגור את דלתות המכון שלו. הדבר הוביל למשבר אישי עבור המחנך הנלהב, לצד גננות צעירות שעזבו את גרמניה ופתחו מרכזי חינוך לגיל הרך בכל רחבי העולם. בשלב זה הסיפור מקבל טוויסט מעניין.
הגן של פרובל
פרובל (Froebel), שלמד אצל המחנך השוויצרי יוהאן פסטלוצי, ביסס את הרעיון שמשחקים ומשחק הם פעילויות אופייניות וחיוניות לחיים. הפעילות בגן של פרובל כללה שירה, ריקוד, גינון וכן משחק עצמאי. זמן האיכות שהושקע בצורה זו שיפר בצורה ניכרת את חייהם של ילדים רבים, בהתחשב בכך שהחלופה הייתה, לרוב, לעזור להוריהם בעבודה.
פרובל גם הציג את המושג Frei-Arbeit, שניתן לתרגם ל"עבודה חופשית". בפרקי זמן מוגדרים, הילדים הורשו לעבוד על דברים בעצמם. בתקופת זמן בה מבוגרים רבים התייחסו למשחק כפעילות חסרת טעם, פרובל ראה כיצד מתרחשת למידה חשובה. במקביל ותוך כדי תרגול כישורי הריכוז והחוסן שלהם, הילדים למדו גם על הנדסה, לוגיקה ופיזיקה.
המתנות של פרובל
כדי לעזור להקל על התהליך הזה, פרובל פיתח סט של צעצועים חינוכיים המכונה "מתנות פרובל". הסט הכיל 20 חפצים, כגון כדורים, קוביות ומקלות. פרובל עיצב בקפידה את הצעצועים, כדי לעזור לילדי הגן לזהות ולהעריך דפוסים וצורות נפוצות שנמצאים בטבע.
עד מהרה רעיונותיו החדשניים החלו למשוך מחנכים צעירים רבים, שהגיעו ללמוד מפרובל ולראות את הפוטנציאל העצום שמציגים ילדים במכון שלו. מאוחר יותר, רבים מתלמידיו של פרובל פתחו גני ילדים משלהם, וגרמניה חוותה צמיחה מהירה במספר המרכזים לגיל הרך.
טלטלות קשות
לאחר דיכוי המהפכות הגרמניות של 1848 עד 1849, הממשלה הפרוסית החלה בדיכוי רעיונות דמוקרטיים חדשים, ונאסר על נשים להיות פעילות פוליטית. העובדה שחלקן הקימו והפעילו גן ילדים לבדן – נתפסה כבעייתית.
במצב העניינים החדש הזה, לא לקח זמן רב עד שהממשלה תייגה את רעיונות הגן של פרובל כמסוכנים – הן למדינה והן לכנסייה. עד מהרה נאסרו בחוק כל בתי הספר שפעלו על פי עקרונותיו של פרובל.
עבור פרובל, שראה את מפעל חייו נהרס ואת עתידם של כל הילדים נפגע, זו הייתה מכה איומה. הוא מת בפחד שנה לאחר מכן.
עם זאת, האיסור גרם לבריחת מוחות של גננות שלא יכלו לעבוד יותר בגרמניה, והפיץ את רעיונותיו של פרובל בכל העולם. אחד מתלמידיו של פרובל ייסד את גן הילדים הראשון בארצות הברית בשנת 1856. אבל הסיפור היה רחוק מלהסתיים.
20 שנה מאוחר יותר
בדיוק 20 שנה מאוחר יותר, אישה צעירה בשם אנה לויד ג'ונס נתקלה בסט של "מתנות פרובל" בביקור ביריד העולמי הראשון בארצות הברית. אנה, מורה בהכשרתה, כל כך התרגשה מצעצועי העץ – עד שקנתה סט שלם לבנה בן התשע.
פרנק הקטן אהב את הצעצועים שאימו הביאה הביתה, והחל לבנות כל מיני מבנים גיאומטריים – תחילה עם צעצועי העץ, אחר כך במיניאטורות ולבסוף עם חומרים אחרים. ללא הכשרה פורמלית, פרנק לויד רייט הפך לאחד האדריכלים הנודעים בעולם, האחראי לכמה מהמבנים האיקוניים ביותר באדריכלות המודרנית; רבים מהם דומים לקוביות הצעצועים של פרובל.
השפעתו של פרובל
גרמניה הסירה את האיסור על הפעלת גני ילדים ב-1860, כשכבר היה ברור שזו הייתה טעות איומה. בעוד שפרובל עצמו כבר לא היה בסביבה כדי לחזות בתקומה מחודשת של רעיונותיו במדינת מולדתו, רעיונות אלו המשיכו להתפשט ברחבי העולם והפכו להשראה עבור מריה מונטסורי, רודולף שטיינר ורבים אחרים שהחליטו לחדש את החינוך הפורמלי.
פרובל אמר פעם ש"משחק הוא הביטוי הגבוה ביותר להתפתחות אנושית בילדות, שכן הוא לבדו הוא הביטוי החופשי של מה שיש בנפשו של הילד". פרנק לויד רייט תיאר את ההשפעה של משחק כזה בגישתו לעיצוב באופן הבא: "במשך כמה שנים ישבתי על שולחן הגן הקטן… ושיחקתי… עם הקובייה, הכדור והמשולש – קוביות עץ המייפל החלקות הללו… כולן נשארו באצבעותיי עד היום."