מה זה תפרחת חיתולים
פריחת חיתולים היא בעיית עור נפוצה בקרב רוב התינוקות, שגורמת כאבים ואף דלקת. אומנם יש מה לעשות כדי למנוע את הבעיה או לטפל בה אם היא מופיעה, אך במצבים קשים יש לפנות לרופא.
הסיבה העיקרית לתפרחת חיתולים היא לבישת חיתול רטוב או מלוכלך זמן רב מדי. בשל כך, עורו של התינוק עלול להיות מגורה על ידי חומר כימי בשם אמוניה, שנמצא בשתן ובצואה. כמו כן גם הלחות של ההפרשות הללו עשויה להיות מעצבנת עבור התינוק, ולהפוך לגורם מסייע בהתפתחות פריחה.
גורמים נוספים שיכולים לגרום לתפרחת חיתולים או להחמיר את המצב:
- חיכוך בין החיתול לעור התינוק.
- מצבים כגון אקזמה, פסוריאזיס, אימפטיגו (גלדת) ועוד.
- חומרים כימיים מסוימים שנמצאים בחלק מהמגבונים החד פעמיים לתינוקות.
- מכנסי פלסטיק – מפסיקים את זרימת האוויר התקינה ומסייעים להתפתחות של לחות.
- סבונים, חומרי ניקוי וריח וכן מוצרים על בסיס צמחים או מזון שנותרו על העור לאחר הרחצה, או שנותרו על חיתולי בד לאחר הכביסה.
כאן המקום לציין כי תפרחת חיתולים פחות שכיחה אצל תינוקות יונקים, זאת מכיוון שהצואה שלהם יוצרת פחות גירוי. בעיה זו נפוצה יותר אצל תינוקות שלובשים חיתולי בד, מכיוון שסוג חומר זה פחות נושם ונוטה לספוג פחות לחות בהשוואה לחיתולים חד פעמיים.
תסמינים של פריחה בחיתולים
העור באזור הישבן ולעיתים גם איברי המין של התינוק עשויים להיראות אדמומיים ודלקתיים, ואף כואבים ורגישים למגע. בילדים עם עור כהה יותר, הדלקת עשויה להיראות חומה, סגולה או אפורה. אזורים מסוימים בעור עשויים להיות מורמים או נפוחים, וייתכנו גם סדקים בעור.
קפלי עור אינם מושפעים בדרך כלל מבעיה זו, מכיוון ששתן לא נכנס אליהם. עם זאת, תפרחת חיתולים עלולה לפעמים להגיע עד הבטן ואף להתפשט לכיוון הגב. כמו כן הפריחה עשויה להיות לא נוחה ואף כואבת, מה שעלול לגרום לתינוק להיות עצבני וכעוס.
האם ומתי צריך רופא
ברוב המצבים לא נדרשת התערבות רפואית. עם זאת, תפרחת חיתולים לא מטופלת עלולה ליצור סיבוכים כגון פטרת ואף זיהומים ודלקות בדרכי השתן, כמו גם באזור הנרתיק אצל בנות.
חובה לפנות לרופא כאשר:
- יש פריחה בחיתולים שלא השתפרה לאחר שבוע, גם לאחר טיפול ביתי (ראו בהמשך).
- יש שלפוחיות, קרום או פצעונים.
- התינוק מוטרד ולא ישן.
- יש חום לא מוסבר.
- הפריחה מתפשטת.
- לתינוק יש דלקת, נפיחות או גלד בקצה הפין.
טיפול בתפרחת חיתולים ואפשרויות מניעה
מטרת הטיפול היא להחזיר את העור הפגוע למצבו התקין, ולהגן עליו מפני לחות וחיכוך שעלולים להוסיף לנזק הקיים. כך תעשו זאת:
החלפת חיתולים בתדירות גבוהה – החלפות תכופות של חיתולים שומרות על האזור יבש ומעניקות לעור הזדמנות להחלים. בדקו את המצב כל שעה בערך כדי לראות אם החיתול רטוב או מלוכלך, והחליפו אותו מייד במידה שכן.
ניקוי וייבוש של עור התינוק – השתמשו במים פושרים ובצמר גפן או בד כותנה כדי לנקות בעדינות את עור התינוק לאחר כל החלפת חיתול.
רחצה ללא סבון – בעת רחצת התינוק השתמשו בתחליב רחצה עדין ללא סבון. לאחר מכן מרחו בעדינות קרם לחות פשוט.
קרם הגנה – כדי למנוע מההפרשות להגיע לעור הישבן ואזורים נוספים, השתמשו במשחת החתלה, קרם המכיל אבץ או וזלין כדי ליצור שכבת הגנה. כאשר חלק מהקרם נשאר גם בהחלפת החיתול הבאה, משמע שהשתמשתם בכמות מספקת למניעה.
אוורור – אפשרו לתינוק לשחק או לישון בלי חיתולים (שימו מגבת תחתיו בעת הצורך). הדבר יאפשר לאזור להתאוורר ולהחלים מהר יותר. כמו כן ניתן להדק את החיתול בצורה רופפת או להשתמש בחיתול גדול יותר.
חיתולים חד פעמיים – סוג זה סופג יותר לחות ומונע התפתחות של אזורים מגורים ודלקתיים. אם אתם משתמשים בחיתולי בד, שקלו לעבור לטיטולים חד פעמיים לזמן קצר עד להחלמה. במצב זה הימנעו ממכנסי פלסטיק.
ניקוי חיתולי בד לאחר כביסה – הסירו שאריות סבון לאחר כביסה של חיתולי בד, באמצעות שטיפה במים עד להסרה של כל השאריות. ודאו שהחיתולים יבשים לגמרי לפני השימוש.
תזונה – הגבילו את הנוזלים לשעות הערב המוקדמות, כדי לצמצם כמה שניתן את הרטבת החיתול בלילה. כמו כן מזונות חומציים (פירות הדר, תותים, אננס, עגבניות) עלולים להחמיר את הפריחה. שקלו לצמצם את כמות המזונות הללו או התייעצו עם גורם מקצועי.
טיפול תרופתי – אך ורק בהנחיית רופא, תוך הקפדה על ההנחיות הכתובות על האריזה.
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי
להרחבה: מדריך גמילה מחיתולים