שיטת פרבר (Ferber) עוזרת לתינוקות ללמוד להירגע ולהירדם בכוחות עצמם, מה שיכול לשפר את השינה של כל בני המשפחה.
שיטה זו כוללת הגדלה הדרגתית של זמן ההמתנה לפני שניגשים לתינוק כשהוא בוכה, כדי ללמד אותו לישון באופן עצמאי. מומחים ממליצים להתחיל באימון שינה בין גיל 4 ל-6 חודשים, אך תמיד יש להתייעץ עם רופא כדי לוודא שהיא מתאימה לתינוקכם.
שיטת פרבר היא אסטרטגיית אימון שינה שפותחה על ידי ד"ר ריצ'רד פרבר, רופא ילדים ומנהל המרכז להפרעות שינה בילדים בבית החולים לילדים בבוסטון. בשיטה זו יש לאפשר לתינוקות לבכות למשך זמן קצר ומוגדר מראש, לפני שניגשים להרגיע אותם. פירוט השיטה מתואר בספר Solve Your Child's Sleep Problems, שנכתב ב-1985 ועודכן מאוחר יותר בשנת 2006.
שיטת פרבר נועדה ללמד לתינוקות להירגע ולהירדם בכוחות עצמם, או להירדם שוב באופן עצמאי אם הם מתעוררים באמצע הלילה. איך פועלת השיטה, כיצד מיישמים אותה ומתי היא לא מתאימה לשימוש?
מהי שיטת פרבר?
שיטת פרבר, הנקראת גם "הכחדה מדורגת", היא טכניקה לאימון שינה המשתמשת בעיקרון ההתנהגותי הנקרא הכחדה. עקרון זה יכול לעזור לתינוקות ללמוד להירדם בכוחות עצמם, וזאת על ידי ביטול אסוציאציות שינה לקויות.
סיוע לתינוק לבטל אסוציאציות שינה לקויות ולפתח אסוציאציות שינה טובות, הן שתי גישות עיקריות בשיטת פרבר. אסוציאציות שינה הן הדברים שילדכם מקשר עם הירדמות או איך הוא רגיל להירדם.
באופן ספציפי, ד"ר פרבר אומר שצריך ללמד ילדים להירדם בכוחות עצמם, ושהם לא צריכים לקשר הירדמות עם נדנוד או ליטוף הגב, למשל.
שיטת פרבר לעומת "תנו לו לבכות"
למרות שהם נשמעים דומים, שיטת פרבר שונה מטכניקה פופולרית אחרת הנקראת "אימון הכחדת-שינה" (הידועה גם בשם "תנו לו לבכות").
גם זו האחרונה דורשת להשאיר את הילד לבדו, גם אם הוא בוכה, עד שהוא נרדם. לעומת זאת, שיטת פרבר נחשבת לעיתים לגישה חומלת יותר, מכיוון שהיא כוללת בדיקה של הילד במרווחי זמן גדלים והולכים בהדרגה.
איך עובדת שיטת פרבר?
שיטת פרבר פשוטה למדי. לאחר שבוצעה שגרת השינה הקבועה, הניחו את התינוק המנומנם בעריסה שלו בזמן שהוא עדיין ער. לאחר מכן עזבו את החדר. אם הוא בוכה, המתינו מספר דקות (ד"ר פרבר מציע 3 דקות בלילה הראשון), לפני שתחזרו לחדר כדי לנחם אותו לזמן קצר.
בעת שימוש בשיטת פרבר, נחמה יכולה לכלול טפיחה על התינוק או דיבור בקול מרגיע. היא לא אמורה לכלול הרמה, האכלה או הדלקת האור. ניחום התינוק צריך להימשך דקה או שתיים בלבד.
לאחר מכן, צאו שוב מהחדר והאריכו את זמן הבכי (ד"ר פרבר מציע 5 דקות ומתייחס לשיטה זו כ"המתנה הדרגתית"). במידת הצורך, היכנסו שוב ונחמו את התינוק לזמן קצר, ולאחר מכן צאו כשהוא עדיין ער. המשיכו בתהליך זה, אך האריכו את זמן ההמתנה ל-10 דקות, עד שהוא יירדם בלי שתהיו בחדר. אם ילדכם מתעורר באמצע הלילה, חזרו על תהליך זה כדי לעזור לו להירדם שוב.
בכל לילה לאחר מכן, חכו קצת יותר זמן לפני שתיגשו שוב לתינוק הבוכה. לדוגמה, תוכלו לאפשר לתינוק לבכות במשך 5 דקות בהתחלה, אחר כך 10 דקות ואז 12 דקות. ביום השלישי, תוכלו להתחיל ב-10 דקות, אחר כך 12 ואז 15. הרעיון הוא שאחרי כמה ימים של הגדלה הדרגתית של זמן ההמתנה, רוב התינוקות בסופו של דבר ילמדו להירדם בכוחות עצמם, בידיעה שהוריהם לא ירימו אותם כשהם יבכו.
לוח זמנים יומי לפי שיטת פרבר
להלן טבלה המפרטת את זמני ההתערבות המומלצים לפי יום:
יום 1
- בדיקה 1 – אחרי 3 דקות
- בדיקה 2 – אחרי 5 דקות
- בדיקה 3 – אחרי 10 דקות
- בדיקה 4 ומעלה – אחרי 10 דקות
יום 2
- בדיקה 1 – אחרי 5 דקות
- בדיקה 2 – אחרי 10 דקות
- בדיקה 3 – אחרי 12 דקות
- בדיקה 4 ומעלה – אחרי 12 דקות
יום 3
- בדיקה 1 – אחרי 10 דקות
- בדיקה 2 – אחרי 12 דקות
- בדיקה 3 – אחרי 15 דקות
- בדיקה 4 ומעלה – אחרי 15 דקות
יום 4
- בדיקה 1 – אחרי 12 דקות
- בדיקה 2 – אחרי 15 דקות
- בדיקה 3 – אחרי 17 דקות
- בדיקה 4 ומעלה – אחרי 17 דקות
יום 5
- בדיקה 1 – אחרי 15 דקות
- בדיקה 2 – אחרי 17 דקות
- בדיקה 3 – אחרי 20 דקות
- בדיקה 4 ומעלה – אחרי 20 דקות
יום 6
- בדיקה 1 – אחרי 17 דקות
- בדיקה 2 – אחרי 20 דקות
- בדיקה 3 – אחרי 25 דקות
- בדיקה 4 ומעלה – אחרי 25 דקות
יום 7
- בדיקה 1 – אחרי 20 דקות
- בדיקה 2 – אחרי 25 דקות
- בדיקה 3 – אחרי 30 דקות
- בדיקה 4 ומעלה – אחרי 30 דקות
מתי אפשר להתחיל לעשות "פרבריזציה" של התינוק?
לדברי ד"ר קרייג קנפארי, מנהל תוכנית רפואת השינה בבית הספר לרפואה של ייל, חלון הזמן להתחלת כל סוג של אימון שינה הוא בין גיל 4 ל-6 חודשים. אפשר לעשות זאת עד גיל שנתיים, אבל ככל שילדכם מבוגר יותר, כך זה יהיה קשה יותר.
חוקרים אומרים שמבחינה התפתחותית, תינוקות אינם מסוגלים לישון לילה שלם (שש עד שמונה שעות רצופות) עד הגיעם לגיל 5 עד 6 חודשים. עם זאת, לא כל התינוקות תואמים לציר הזמן הזה. כמו כן, החוקרים מציינים שציפיות ההורים לגבי שינה משתנות בהתאם לתרבות ולערכים.
ד"ר קנפארי אומר שברוב שיטות אימון השינה המבוססות על הכחדה, כולל שיטת פרבר, תינוקות בדרך כלל בוכים הכי חזק בלילה השני או השלישי. זה מכונה "התפרצות הכחדה", ולעתים קרובות זה הזמן שבו הורים רבים מוותרים על השיטה.
חוקרים אומרים שהתפרצות זו מתרחשת כאשר בכי התינוק אינו מצליח לעורר את התגובה הרגילה. כתוצאה מכך, הבכי עולה בתדירות, במשך הזמן ובדרגת החומרה בניסיון לגרום לתגובה הרצויה. כאשר מגיעה ההתפרצות הזו, זהו בדיוק הזמן בו נמצאים על סף שיפור.
איך משפיעה שיטת פרבר על תינוקות?
הורים רוצים לעתים קרובות לדעת האם יש תופעות לוואי רגשיות ארוכות טווח לשיטת פרבר. עבור חלק מההורים, לאפשר לתינוקם לבכות – אפילו לכמה שניות – מרגיש אכזרי. יש עדויות אבולוציונית לכך שאנחנו מחווטים להגיב לבכי של ילדים. זהו דחף עמוק מאוד, והתעלמות ממנו נוגדת את הנטייה הטבעית שלנו.
עם זאת, מומחים לא מצאו קשר בין שיטת פרבר לצלקות רגשיות אצל תינוקות. למעשה, מחקר משנת 2016 לא מצא ראיות לכך שהכחדה הדרגתית גרמה לתגובות שליליות או להשפעות ארוכות טווח על קשרי הורה-ילד, או על רגשותיהם והתנהגותם של ילדים.
מתי אסור להשתמש בשיטת פרבר?
בעוד שהשיטה יכולה להיות מועילה לטיפול בבעיות שינה התנהגותיות אצל תינוקות, היא אינה מומלצת לתינוקות עם בעיות שינה פיזיות כמו דום נשימה בשינה, תסמונת רגליים חסרות מנוחה, הפרעות נוירו-התפתחותיות, ביעותי לילה או מצבים בריאותיים אחרים המשפיעים על השינה.
התייעצו תמיד עם רופא לפני תחילת אימון שינה.
טיפים להצלחה באימון שינה של פרבר
המפתח להצלחה בשיטת פרבר הוא עקביות. התהליך אמור להימשך מספר ימים או שבועות (אך לא שבועות על גבי שבועות).
אם התהליך מתארך, ודאו שבן/בת הזוג שלכם או מטפלים אחרים מודעים למצב. הרמת התינוק או נענוע התינוק כשהוא בוכה בלילה, עלולים לגרום לבלבול ולהאריך את התהליך.
הורים רבים חשים לחץ או אשמה לגבי כל סוג של שינוי התנהגותי, אבל אנו חייבים לעצמנו ולילדינו הרגלי שינה בריאים.
לסיכוי הטוב ביותר להצלחה עם שיטת פרבר, נסו את הטיפים הבאים:
- קבעו שגרת שינה מרגיעה בשלב מוקדם. על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, עקביות זו עוזרת לתינוקכם ללמוד למה לצפות בכל לילה ומגדירה את השעון הפנימי שלו.
- הימנעו מאימון שינה בתקופות של לחץ או שינויים גדולים בחיי התינוק (למשל כשהוא חולה או רק מתחיל עם מטפל חדש).
- אם תינוקכם עדיין צריך האכלות לילה, עקבו אחר טבלת פרבר כדי לעזור לו להירדם שוב לאחר מכן.
- הניחו את התינוק בעריסה כשהוא מנומנם אך עדיין ער. אם תשכיבו תינוקות לישון כשהם כבר ישנים, הם לא יזהו את סביבתם כשהם מתעוררים, מה שיקשה עליהם להירגע.
- הקפידו ליישם את שיטת פרבר גם עבור תנומות. רוב התנומות צריכות להתרחש בעריסה, מה שעוזר ליצור שגרת שינה עקבית.
- התייעצו עם רופא לגבי כל דאגה שעשויה להיות לכם.
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי