החינוך בפינלנד הוא אחד הטובים בעולם, ולפי מבחני פיז"ה שהחלו בשנת 2000 – ככל הנראה החינוך הטוב ביותר בעולם. מה בדיוק הופך את המדינה האירופית הקטנה הזו למובילה עולמית בחינוך?
פינלנד היא בראש ובראשונה מדינת רווחה, וככזו היא מחויבת לאזרחיה מיום היוולדם. מדיניות החינוך של פינלנד נשענת על 3 עקרונות בסיסיים, כפי שטוען חוקר החינוך הפיני פאסי סאלברג: שוויון, יעילות וסולידריות. מילים שהפכו לרועץ במדינות כגון ארצות הברית, ישראל ורבות נוספות שמחשיבות עצמן דמוקרטיות ליברליות.
חינוך חובה בפינלנד מתחיל בגיל 7, ובשנים הראשונות בבית הספר היסודי לומדים התלמידים בין 4 ל-5 שעות ביום. בישראל מתחילים ללמוד בגיל 6 עם מכסת שעות גדולה יותר ב-20 אחוזים. למרות מיעוט שעות הלימוד, פינלנד נמצאת במקום הראשון במבחני פיז"ה של ה-OECD (למעט שנים בודדות בהן היו ירידות, כגון 2012).
כל ילד וילדה בפינלנד ילמדו מספר שנים רצופות עם אותו מורה, והיכרות אישית זו היא מה שמסייע להם ללמוד ביעילות גבוהה יותר. בישראל, לעומת זאת, כמעט אין מצב שבו אותו מורה ילווה תלמיד יותר משנתיים רצופות.
החינוך בפינלנד הוא חינם מגיל הגן ועד האוניברסיטה (כולל), ומערכת החינוך ציבורית ברובה. הילדים בגנים ובכיתות הנמוכות מקבלים ארוחות חמות וחומרי לימוד בחינם, וההורים לא משלמים שקל (או יותר נכון אירו). כל זה בתקציב חינוך נמוך משמעותית בהשוואה למדינות אחרות, ובהן גם ישראל כמובן (6.5% מהתוצר הגולמי לעומת 8% בישראל).
גם בתחום החינוך לגיל הרך יש הבדלים מרקיעי שחקים לעומת ישראל. ילדים עד גיל 7 מקבלים חינוך טרום חובה. שנים אלו לא מוקדשות ללימודים פדגוגיים, אלא לחיזוק הביטחון העצמי ולפיתוח מגוון כישורים – חברתיים, פיזיים ואחרים.
כל ילד שמתקשה בשלבים אלו, מאותר כבר בשלב מוקדם וניתנת לו כל העזרה הנחוצה כדי להתקדם הלאה. מחצית מהתלמידים זוכים לשיעורים כאלה, הנקראים "חינוך מיוחד" ומיועדים לסגירת פערים, כך שאף אחד לא נשאר מאחור (שוויון, יעילות וסולידריות כבר אמרנו?).
כמו כן על כל 4 ילדי גן בפינלנד יש גננת אחת (עד גיל 3), ולאחר מכן מדובר בגננת אחת לכל 7 ילדים. בבתי הספר יש מורה לכל 12 תלמידים, ובכל כיתה לא תמצאו יותר מ-20 תלמידים לכל היותר. גם גני הילדים ובתי הספר עצמם קטנים בהיקפם בהשוואה לישראל.
פינלנד ידועה במערכת חינוך נטולת מבחנים וציונים, ואכן בחמש השנים הראשונות ללימודים אין ציונים, ומבחנים יש מעט רק בתקופת התיכון. כמו כן בוטלו ההקבצות כדי לא לגרום לתחושת כישלון אצל אף ילד וילדה. כל שיעור בבתי הספר היסודיים נפתח בתרגילי רגיעה וחימום קל. זה מסייע לשיפור האווירה ויעילות הלמידה, כך עולה מתוך מחקרים רבים ובסיסי נתונים שנאספים בפינלנד מזה שנים.
פיתוח החינוך ושיטות הלמידה הוא חלק בלתי נפרד מהיעילות של שיטת הלימודים במדינה, לצד פרמטרים נוספים כגון שיעורי עוני נמוכים במיוחד. מכיוון שלרקע כלכלי וחברתי יש יותר מ-60% השפעה על הישגים לימודיים, אין זה פלא כי פינלנד עומדת בראש באחוזי ההצלחה.
ועוד לא דיברנו על המורים עצמם, שנהנים מחופש פדגוגי ללמד מה שהם רוצים – בלי הכתבה מלמעלה של משרד החינוך או של מנהלי בתי הספר והגנים. מערכת החינוך רק מכתיבה את היעד, כלומר מה כל תלמיד צריך לדעת – והמורים מתכננים את השיעורים בהתאם.
כדאי לדעת שלהיות מורה בפינלנד זה לא פשוט, כי רק אחד מתוך עשרה מועמדים מתקבל לעבודה כמורה – רק אחרי תואר שני, הכשרה מקצועית של שנה ועם מוטיבציה ללמד. מעבר לכך מורים פינים מקבלים כבוד לא פחות מרופאים ועורכי דין; משהו שנראה כמו חלום רחוק כשמדובר בישראל.
פינלנד הולכת בדיוק במנוגד למגמות החינוך הנהוגות במדינות אחרות. התוצאה היא מערכת חינוך מופתית שניצבת במקומות הראשונים בעולם מזה 20 שנים ומעלה. במקום לדחוס חומרי לימוד ולשנן מידע חסר תועלת למבחנים, הילדים בפינלנד לומדים איך ללמוד, לפתור בעיות ולהתמודד עם מגוון מצבים שיוכלו לקרות גם בגיל מבוגר יותר (מה שנקרא כישורי חיים). זה לא מפריע להם להגיע להישגים הטובים בעולם במתמטיקה, במדעים וביכולות קריאה / כתיבה.
בפינלנד תלמידים בוגרים יותר מלמדים תלמידים צעירים מהם, וכך לומדים בעצמם כישורים חדשים במקום לשבת באפס מעשה מול מורים ששופכים חומר על לוח. מי שלומד אחריות קטנה בגיל צעיר, ילמד אחריות גדולה יותר בבגרותו – וזה מה שמכין אותו לחיים כאזרח בקהילה ובקרב בני אדם.
בישראל לומדים את אותם סוגי מקצועות פחות או יותר כמו בפינלנד (אם כי בפינלנד מדובר בפחות מקצועות מבחינה מספרית); אבל ההבדל טמון לא במה לומדים – אלא בשאלה איך לומדים. ברוב מדינות העולם לומדים לפי מושגים של הצלחה ותחרות. בפינלנד לעומת זאת התחרות היא עם עצמך ולא עם אחרים.
דברים דומים מתרחשים גם בגיל התיכון. יותר מ-40% מבוגרי בתי הספר היסודיים בפינלנד, בוחרים בגיל 16 ללמוד בתיכונים מקצועיים. כן כן, אותם תיכונים שמלמדים מקצוע כמו חשמלאות, נגרות, סיעוד, כיבוי אש ועוד. אומנם תואר אקדמי יכול לעזור בחיים, אבל בימינו זה כבר לא כמו פעם – והפינים מבינים שמקצוע לא פחות חשוב.
שאר 60 האחוזים הולכים לתיכונים עם מסלול אקדמי, שמכשיר אותם להמשיך גם באוניברסיטה. אבל שלא תתבלבלו – גם מסיימי התיכונים המקצועיים יכולים ללמוד באוניברסיטה לאחר מכן. המסלולים מאוד גמישים, וכל אחד בוחר לעצמו.
כל העקרונות הללו באים לידי ביטוי גם במדינה עצמה – כמעט אין שחיתות, הרוב המוחלט נמצא במעמד ביניים שמרוויח יפה ואפילו נשאר כסף לחסוך. כולם שווים, מקבלים את אותו יחס של צדק וסומכים על הרשויות. בחינוך הפיני מבינים שהתלמידים המוצלחים יגיעו בכל מקרה להישגים, אז דוחפים יותר את המתקשים ומקצצים בלחץ, במבחנים ובצורך למדוד הכול.
את התוצאות רואים בשטח.
מבוסס על תוכנית "המקור", ערוץ 10, דצמבר 2016