הרטבת לילה במיטה אצל ילדים
הרטבת לילה אצל ילדים היא תוצאה של בעיית שליטה בסוגרים. מצב זה גורם למתן שתן אי רצוני בזמן שינה, אם כי יש מצבים בהם מתקיימת גם הרטבה בשעות היום.
הרטבת לילה חד פעמית אצל ילדים אינה נחשבת בעייתית. לעומת זאת, כאשר מדובר בהרטבה המתרחשת לפחות יומיים בשבוע במשך 3 שבועות בילדים בני 5 ומעלה, רוב הסיכויים שמדובר בבעיה כרונית הדורשת מענה מקצועי.
יש לגשת לנושא בסבלנות ובהבנה. שינויים באורח החיים, אימון שלפוחית השתן וטיפול תרופתי עשויים לסייע בהפחתת התופעה.
תסמינים של הרטבת לילה
רוב הילדים מתרגלים להשתמש בשירותים עד גיל 5, אבל אין באמת תאריך יעד לשליטה מלאה בשלפוחית השתן. בין הגילאים 5 עד 7, הרטבת לילה נותרת בעיה עבור חלק מהילדים. לאחר גיל 7, מספר קטן של ילדים עדיין מרטיב את המיטה.
אם המצב לא משתפר בגיל 5 ואילך, הרטבת לילה עשויה להיות סימן למצב בסיסי הדורש טיפול רפואי. פנו לרופא במקרים הבאים:
- ההרטבה מתרחשת גם בגיל 5 ומעלה, לפחות פעמיים בשבוע במשך 3 שבועות.
- ההרטבה מתחדשת לאחר חצי שנה של הפסקה.
- סימנים נוספים – הילד מתלונן על כאבים בעת מתן שתן, צימאון לעיתים קרובות, שתן ורוד או אדום, צואה קשה או נחירות.
גורמים להרטבת לילה בילדים
לא ידוע בוודאות מה גורם להרטבת לילה, אך מספר אלמנטים עשויים לשחק בכך תפקיד:
- שלפוחית שתן קטנה – ייתכן שהשלפוחית עדיין לא מפותחת דיה כדי להחזיק את כל השתן שנוצר במהלך הלילה.
- חוסר מודעות לשלפוחית מלאה – אם העצבים השולטים בשלפוחית השתן לא התפתחו, ייתכן ששלפוחית מלאה לא תעיר את הילד. זה עשוי להיות נכון במיוחד אם הוא ישן עמוק.
- חוסר איזון הורמונלי – חלק מהילדים אינם מייצרים מספיק הורמון אנטי-משתן (ADH). הורמון זה מאט את כמות השתן שנוצרת במהלך הלילה.
- דלקת בדרכי השתן – זיהום או דלקת עלולים להקשות על הילד לשלוט בדחף להשתין. התסמינים עשויים לכלול הרטבת לילה, מתן שתן לעיתים קרובות, שתן אדום או ורוד וכן כאב בעת מתן שתן.
- דום נשימה בשינה – לפעמים הרטבה במיטה היא סימן לדום נשימה חסימתי בשינה, כאשר נשימתו של הילד מופסקת במהלך השינה. לעיתים קרובות זה נובע משקדים או אדנואידים נפוחים ומגורים או מוגדלים. תסמינים אחרים עשויים לכלול נחירות וישנוניות במהלך היום.
- סוכרת – עבור ילד שבדרך כלל נשאר יבש בלילה, הרטבת לילה עשויה להיות סימן ראשון לסוכרת. תסמינים אחרים עשויים לכלול העברת כמויות גדולות של שתן בבת אחת, צמא מוגבר, עייפות קיצונית וירידה במשקל למרות תיאבון טוב.
- עצירות מתמשכת – לילד שסובל מעצירות אין יציאות לעיתים קרובות, והצואה עשויה להיות קשה ויבשה. כאשר העצירות היא לטווח ארוך, השרירים המעורבים במתן שתן וצואה עשויים שלא לעבוד היטב. זה יכול להיות קשור להרטבת לילה.
- בעיה בדרכי השתן או במערכת העצבים – לעיתים רחוקות, הרטבת לילה קשורה להבדלים במבנה דרכי השתן או מערכת העצבים.
גורמי סיכון להרטבה במיטה
הרטבת לילה יכולה להשפיע על כל אחד, אבל היא שכיחה פי שניים אצל בנים מאשר אצל בנות. מספר גורמים נקשרו עם סיכון מוגבר להרטבת לילה, כולל:
- מתח וחרדה – אירועים מלחיצים עשויים לעורר הרטבת לילה: תינוק חדש במשפחה, מעבר לגן או לבית ספר חדשים או שינה מחוץ לבית.
- היסטוריה משפחתית – אם אחד מההורים או שניהם הרטיבו את המיטה בילדותם, לילד יש סיכוי מוגבר להרטבת מיטה.
- בעיות קשב וריכוז – הרטבת לילה שכיחה יותר בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.
סיבוכים אפשריים
הרטבת לילה ללא סיבה פיזית אינה גורמת לסיכונים בריאותיים כלשהם. למרות זאת, מצב זה עלול ליצור מספר בעיות כגון אשמה, מבוכה, דימוי עצמי נמוך, התחמקות מפעילויות חברתיות וכן פריחה בעור באזור התחתון וסביב איברי המין.
אבחון
- בדיקה פיזיולוגית.
- דיון בתסמינים, צריכת נוזלים, היסטוריה משפחתית, הרגלי התרוקנות ובעיות הנגרמות מהרטבת לילה.
- בדיקות שתן לבדיקת סימנים של זיהום או סוכרת.
- צילומי רנטגן או בדיקות הדמיה אחרות של הכליות או שלפוחית השתן.
- סוגים אחרים של בדיקות או הערכות בדרכי השתן, במידת הצורך.
אפשרויות טיפול בהרטבת לילה
ברוב המצבים הרטבת לילה חולפת מעצמה. במקרים אחרים יש צורך במענה מקצועי לקבלת תוכנית טיפול מותאמת אישית.
אם הילד אינו מוטרד או נבוך מהמצב, שינויים באורח החיים עשויים לעבוד היטב. אלה כוללים הגבלת נוזלים בערב ומתן שתן ממש לפני השינה. אם שינויים באורח החיים אינם יעילים, או אם הילד מוטרד או מודאג מהרטבת המיטה – טיפולים אחרים עשויים להועיל.
אזעקת הרטבה במיטה
המכשירים הקטנים הללו מופעלים על ידי סוללה ומתחברים לרפידה רגישה ללחות על גבי הפיג'מה או המצעים. כאשר הרפידה חשה רטיבות האזעקה מופעלת. מכשירים אלו ניתנים לרכישה ללא מרשם ואין להם תופעות לוואי.
באופן אידיאלי, האזעקה מושמעת בדיוק כשהילד מתחיל לתת שתן. זה אמור להתרחש בדיוק בזמן על מנת לעזור לילד להתעורר, לעצור את זרם השתן ולהגיע לשירותים. אם הילד ישן שינה עמוקה, ייתכן שמישהו אחר בבית יצטרך להתעורר עם האזעקה ולהעיר את הילד.
כדי שהילד יתרגל, ייתכן שצריך לתת למכשיר חודש עד 3 חודשים של ניסיון.
תרופות
אם שינויים באורח החיים אינם יעילים, ייתכן שיהיה צורך במתן תרופות:
צמצום כמות השתן בלילה – דסמופרסין (DDAVP) מפחיתה את כמות השתן הנוצרת בלילה. עם זאת, שתייה מרובה עם התרופה עלולה לגרום לבעיות. אל תשתמשו בדסמופרסין אם לילד יש תסמינים כגון חום, שלשול או בחילה. התרופה ניתנת בצורה טבליות לבליעה ומיועדת בדרך כלל לילדים בני 6 ומעלה. עדיף שלא להשתמש בצורת תרסיס לאף בשל תופעות לוואי.
הרגעת שלפוחית השתן – אם לילד יש שלפוחית שתן קטנה, תרופה אנטי-כולינרגית כגון אוקסיבוטינין (Ditropan XL) עשויה לסייע בהפחתת ההתכווצויות ובהגדלת קיבולת השלפוחית (מועיל במיוחד אם מתרחשת גם הרטבה בשעות היום). תרופה זו משמשת בדרך כלל יחד עם תרופות אחרות, וניתנת רק כאשר טיפולים אחרים נכשלו.
ייתכן שהילד יקבל יותר מתרופה אחת לטיפול בהרטבה. יש לזכור שהתרופה לא תמיד מטפלת בבעיה אלא רק מונעת ומעכבת אותה; זאת עד שהילד מתבגר מספיק כדי שהבעיה תחלוף מעצמה.
אורח חיים ותרופות ביתיות
צמצום שתייה בשעות הערב – מומלץ לעודד שתיית נוזלים בבוקר ואחר הצהריים המוקדמים. זה עשוי להפחית את הצמא בערב. אם לילד יש פעילות גופנית בערב, אל תגבילו את השתייה.
מניעת קפאין – לא רק קפה מכיל קפאין אלא גם משקאות ומזונות אחרים, כגון תה, משקאות אנרגיה ועוד. קפאין עלול לעורר את שלפוחית השתן, ויש להימנע ממנו במיוחד בשעות הערב.
התרוקנות כפולה לפני השינה – צרו שגרה של מתן שתן פעמיים לפני השינה: פעם ראשונה בזמן ההכנות לשינה, ופעם נוספת רגע לפני ההירדמות. אמרו לילד שזה בסדר לקום לשירותים גם באמצע הלילה. אם צריך תאורה, הציבו מנורת לילה כדי שהילד יגיע לשירותים בבטחה.
שימוש קבוע בשירותים לאורך כל היום – עודדו את הילד להטיל שתן כל שעתיים עד שלוש שעות במהלך כל היום. הסבירו לו שזה בסדר להשתמש בשירותים בכל פעם שהוא מרגיש צורך.
שטיפה – כדי למנוע פריחה הנגרמת על ידי תחתונים רטובים, עזרו לילד לשטוף את החלק התחתון ואת אזור איברי המין בכל בוקר. ניתן לכסות את האזור במשחה ייעודית או קרם לחות לפני השינה.
רפואה אלטרנטיבית – ניתן לנסות גישות נוספות לטיפול בהרטבת לילה, כגון צמחי מרפא, דיקור, היפנוזה ועוד. קבלו ייעוץ מקצועי טרם קבלת ההחלטה, בייחוד אם הילד כבר נוטל תרופות לטיפול בהרטבה.
התמודדות ותמיכה
ילדים לא מרטיבים את המיטה כדי לעצבן את הוריהם. היו סבלניים בזמן שאתם וילדכם מתמודדים יחד עם הבעיה. טיפול יעיל עשוי לכלול מספר שיטות ויכול לקחת זמן עד להצלחתו.
היו רגישים לרגשות הילד – אם הוא לחוץ או חרד, עודדו אותו להביע את הרגשות הללו והציעו תמיכה ועידוד. כאשר ילדכם מרגיש רגוע ובטוח, הרטבת לילה יכולה להיות פחות בעייתית. במידת הצורך, שוחחו עם איש מקצוע אודות שיטות נוספות להתמודדות עם מתח.
התכוננו לניקוי מהיר – שימו כיסוי פלסטיק (שעוונית) על המזרן, והשתמשו בתחתונים עבים וסופגים בלילה כדי לסייע בהכלת השתן. שמרו מצעים נוספים ופיג'מה בהישג יד, אך הימנעו משימוש ארוך טווח בחיתולים או בתחתונים חד פעמיים.
בקשו מהילד לעזור – אם ילדכם מבוגר מספיק, בקשו ממנו לשטוף בגדים שנרטבו או להניח את הפריטים הרטובים בסל או שקית כביסה. לקיחת אחריות על הרטבת לילה עשויה לעזור לילד להרגיש יותר שליטה על המצב.
שבחו הישגים – שבחו את ילדכם על כך שהוא עוקב אחר שגרת השינה ועוזר לנקות מתי שצריך. הרטבת המיטה אינה נעשית בכוונה, לכן אין זה הגיוני להעניש או להקניט את ילדכם, גם לא על ידי האחים. מאותה סיבה, מתן תגמול על לילות יבשים אינו מועיל. עם תמיכה והבנה, ילדכם יכול לצפות ללילות היבשים שבפתח.
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי