הילד שלכם בררן באוכל או שהוא אוכל הכול? מחקרים מראים שלהתנהגות של מבוגרים – איך אנו מטפלים באכילה של ילדינו ואיך אנו ניגשים לזה בעצמנו – יש הרבה קשר למה שהילדים יאכלו.
קבלו 10 טיפים של מומחים שעשויים לעזור לכם לעצב את דפוסי האכילה של הפעוט – ואף למנוע בעיות לחלוטין.
1. תנו דוגמה טובה
מהו הדבר הראשון שאתם יכולים לעשות כדי למנוע בעיות אכילה אצל פעוטות? מתן דוגמה אישית. במקרה זה, אכילה נכונה מול הפעוט.
מבוגרים שנהנים ממגוון של מאכלים מזינים בסביבה מאושרת, נוטים הרבה יותר ללדת ילדים עם גישה בריאה לאכילה – מאשר מבוגרים שעושים דיאטה מתמדת, אוכלים יתר על המידה, מסרבים לאכול ירקות או פשוט משאירים ילדים לאכול לבד.
מתן דוגמה אישית למערכת יחסים בריאה עם אוכל, עושה יותר מאשר לעזור לילדים לבחור במזונות המועדפים עליהם. זה גם עוזר להם להבין מתי הם רעבים וכן כיצד למנוע הרגלי אכילה בעייתיים.
2. הורידו את הלחץ
מומחים בתחום טוענים שכל סוג של כפייה בנושא אוכל אינה רצויה. הילדים מוצפים בעקבות הלחץ המופעל עליהם לאכול כך ולא אחרת, וגם אם הם אוכלים בסוף את האוכל שהוגש להם – סביר להניח שהם יימנעו ממנו בהזדמנות הראשונה.
בנוסף, לחץ הופך את האכילה לבעיית שליטה. זה כבר לא קשור לאוכל – אלא לצורך של הילד להיות אוטונומי. מרקמים חדשים של אוכל לא תמיד יתקבלו בברכה באופן מיידי. אם אתם רוצים שהילד יתנסה במאכלים שונים, תנו לו שלוש או ארבע כפות מהמזון – ואז הניחו את הכף.
יש תינוקות שמצליחים לאכול יותר עם פירה תוצרת בית, המאפשר שינויי מרקם הדרגתיים מאוד. ברגע שילדים יכולים לאכול לבד, מומלץ לנקוט בגישה של חלוקת אחריות: ההורים אחראים לאוכל שהם מגישים ולאופן בו הוא מוצג, והילד אחראי לכמה הוא אוכל והאם הוא אוכל.
3. הימנעו משימוש באוכל כפרס
להציע עוגה לילדים רק אם הם אוכלים את הברוקולי שלהם – היא רק עוד צורה של לחץ. זה מוסיף למתח בזמן הארוחה ולא יעזור להם לחבב ברוקולי. למעשה, עשויה להיות לכך השפעה הפוכה.
בעיה נוספת: כשהפרס הוא קינוח, הוא מעביר מסר שגוי לגבי מה כדאי לאכול – והממתקים הופכים להיות חשובים יותר לילד מבשר וירקות. בנוסף, מחקר משנת 2021 מצא שגם כאשר ילדים מקבלים תגמול מזון על ביצוע משימה קוגניטיבית, האוכל קיבל ערך גבוה יותר עבורם מאשר בילדים שקיבלו אוכל בלי לבצע משימה.
איך הופכים את השמחה שבאכילה לתגמול בפני עצמו? הימנעו מהבעיה על ידי הצעת פירות בלבד, או הפכו את נושא קבלת הממתקים כדבר נתון לשיפוט לפי סיטואציה – ולא כהנהלת חשבונות קפדנית. אתם גם יכולים להציע מדי פעם ממתקים בזמנים קבועים או כפינוקים, כך שהם לא קשורים לארוחות (או משמשים למיקוח).
אם הילד לא רעב למאכל בריא – אין סיבה שיהיה רעב למתוקים וחטיפים אחרים.
4. אל תוותרו על מזונות חדשים מוקדם מדי
יותר מדי הורים נצמדים לג'אנק פוד כי הוא נאכל ללא תלונה. כדי לאכול מגוון של מזונות, אתם חייבים להציע לילד מבחר. לרוב הילד יצטרך להיחשף למזון חדש בין 10 ל-15 פעמים עד לקבלתו. צריך להתמיד ולהמשיך להציע את המזון, בציפייה שהילד יאכל אותו.
איך לגרום לילד לנסות מאכלים חדשים? כדי לעודד ילדים לקבל מאכלים חדשים, ניתן לחשוף אותם למאכלים הללו בצורות שונות – הכוללות גם משחקי חושים, גינון, זיהוי המזון על מדפי הסופרמרקט ובישול.
חפשו סימנים לכך שהילד מתחיל לקבל מזון חדש: מביט בכם אוכלים אותו, מניח אותו בצלחת שלו, מכניס אותו לפה ומוציא אותו.
זה בסדר אם הוא יורק את האוכל לתוך מפית. נסו לא להיות מתוסכלים כשילדים לא אוכלים – ומצד שני אל תהיו היסטריים מרוב הנאה כאשר הילד כן עושה צעד לקראת האכילה הרצויה.
5. הציעו אפשרויות מוגבלות בזמן הארוחה
קל ליפול למלכודת של הכנת משהו שונה לכל אחד מבני המשפחה; אבל זה לא משפר את הרגלי האכילה ועל הדרך גם גוזל זמן ואנרגיה.
במקום זאת, הציעו אפשרויות מוגבלות הקשורות למה ששאר בני המשפחה אוכלים. אם אתם אוכלים כריכים, למשל, תנו לילדים לבחור באיזה סוג כריך הם מעוניינים (חלבי, בשרי, צמחוני-טבעוני וכו').
השתדלו להיות מתחשבים בעת תכנון התפריט. תמיד צריך להיות לפחות פריט אחד בשולחן שהילד מכיר ואוהב. באמצעות "חלוקת האחריות", ילד עשוי לבחור שלא לאכול שום דבר המונח על השולחן. אם זה יקרה, מומלץ שוב להציע את האוכל מאוחר יותר.
6. הקפידו על מנות קטנות
בעידן של שפע ומנות גדולות המוגשות בחלק ניכר מבתי האוכל, לפעמים קל לשכוח שילדים קטנים צריכים מנות קטנות בגודל של ילדים. דרך קלה אחת לקבוע גודל מנה מתאים לפעוטות היא לזכור שהמנה צריכה להיות שווה יחסית לכף אחת עבור כל שנת חיים (לדוגמה: ילד בן 3 יקבל מנה השקולה ל-3 כפות).
יותר מדי אוכל עלול לאיים על הילד או לייאש אותו – וההורה מתאכזב כשהוא רואה צלחת מלאה גם אם הילד אוכל מהכול. התחילו בקטן וזכרו שעדיפה שעועית אחת על אף שעועית (מה גם שבהמשך תמיד אפשר להציע עוד).
7. הגבילו מיץ וחטיפים
יש ילדים שיכולים לאכול רק עוגיות, קרקרים וחטיפים אחרים כל היום – לצד שתיית מיצים ומשקאות ממותקים אחרים. הרגלים אלו לא יעילים כשמדובר באכילה בריאה, מכיוון שהילדים מתמלאים ואינם רעבים לאפשרויות מזינות יותר – כאשר מגיע הזמן לאכול ארוחות אמיתיות.
אין טעם לסלק לחלוטין חטיפים ומשקאות ממותקים מהתפריט. במקום זאת, ההורים צריכים להסתכל על חטיפים כהזדמנות לספק חלופות תזונתיות או טעמים חדשים.
הפכו את זמן החטיפים לטקס – הציעו כמה אפשרויות של חטיפים בריאים בשעות ספציפיות של היום. כמו כן הגבילו את צריכת המיץ והמשקאות הממותקים ל-100 סמ"ק ביום בגילאי שנה עד 3 שנים. משקאות אלו מספקים מעט יתרונות תזונתיים והרבה סוכר.
8. אפשרו בלגן
אחת הדרכים הנפוצות ביותר בהן ילדים צעירים לומדים על אוכל – היא דרך הטעם. כדאי להיות סובלני לזמני ארוחות מעט מבולגנים, אם זה מה שהפעוט צריך כדי לעזור לו ללמוד על מזונות שונים. אחרי הכול, אכילה היא חוויה רב חושית.
אכלן חדש שאף פעם לא יורשה לו לשחק עם האוכל, יכול אפילו לא ליהנות ממנו כמו מי שיודע כמה זה כיף למרוח בננות ולפורר קרקרים. לגבי פעוטות, מה שהם אוכלים חשוב יותר – מאשר אם הם אוכלים את זה עם מזלג.
9. זכרו: כל ילד הוא עולם ומלואו
לא כולם ילמדו לאהוב כל מאכל. יש כאלה שפשוט אוהבים טעמים חזקים יותר. יתר על כן, פחד טבעי מדברים חדשים (ניאופוביה) הוא החזק ביותר במהלך שנות הגן.
ההורים מפרשים את זה כבררנות, אבל זה בעצם מצב נורמלי של הסתגלות. ניאופוביה של מזון חזקה יותר אצל חלק מהילדים מאשר אצל אחרים, בעיקר בגלל הבדלי טמפרמנט. סלקטיביות קיצונית של מזון אופיינית גם בילדי הספקטרום האוטיסטי.
כאשר ילדכם מסרב למאכלים חדשים, ייתכן שבסופו של דבר תוכלו לשכנע אותו אם תמשיכו לנסות. אם, לאחר חשיפות חוזרות ונשנות, הוא עדיין לא אוהב את מה שהצעתם – פשוט קבלו את ההעדפה הזו לעת עתה. אם אתם מודאגים מהרגלי התזונה של הילד, דברו עם רופא הילדים שלכם. הוא עשוי לסייע במציאת תחליפים חכמים או להפנות אתכם לדיאטנית.
10. הירגעו
אפילו ילדים שנראה כאילו הם חיים רק על אוכל פשטני לחלוטין, כנראה לא אוכלים כל כך גרוע כמו שההורים חושבים. הורים מתייגים ילדים כ"אכלנים בררנים", ובסופו של דבר זה הופך לנבואה שמגשימה את עצמה. הרבה מהילדים האלה הם למעשה די נורמליים בכל הקשור לאוכל.
רבים מהילדים משתפרים עם הגיל. אחד המדדים החשובים ביותר שמעידים על בעיה חמורה – הוא עקומת הגדילה של הילד. אם ילד צעיר גדל בקצב נורמלי, משמע שהוא מקבל את הצרכים התזונתיים שלו לאורך תקופת זמן רחבה.
ליתר ביטחון אפשר לתת גם מולטי ויטמין, אבל עדיף לקבל חומרים מזינים מהמזון. תרגיל מועיל נוסף הוא לרשום את כל מה שילדכם אוכל – אפילו ביס אחד – במשך שבוע. אם יש לכם לפחות מנה אחת מכל קבוצת מזון, המצב באמת לא כל כך גרוע.
לסיכום
להורים יש תפקיד גדול בעיצוב תפישת המזון של ילדיהם. על ידי התאמת המסגרת שלכם סביב האוכל, האכלן הבררן יפתח חשיבה חדשה ובריאה יותר.
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי