הפסיכולוג האמריקאי לורנס קולברג היה מחלוצי החוקרים בנושא התפתחות מוסרית. בהתבסס על ההצעות המקוריות של ז'אן פיאז'ה, קולברג הציג תיאוריה לפיה בני אדם מפתחים את השיפוט המוסרי שלהם ב-6 שלבים.
כדי לאשש את התיאוריה שלו, קולברג ראיין נערים בין הגילאים 10 עד 16. לאחר מכן הוא ניתח כיצד הם יצדיקו את החלטתם כאשר יעמדו בפני דילמות מוסריות היפותטיות שונות. בהנחת הטיעון של המשתתפים אודות התפתחותם הקוגניטיבית, קולברג הניח כי בני האדם מתקדמים דרך השלבים בסדר היררכי, ככל שהיכולות הקוגניטיביות שלהם מתפתחות.
תיאוריית המוסר של קולברג
התיאוריה של לורנס קולברג טוענת שהתפתחות החשיבה המוסרית שלנו מתרחשת בשישה שלבים. השלבים עצמם נחלקים לשלוש רמות: פרה-קונבנציונלי, קונבנציונלי ופוסט-קונבנציונלי.
כדי להבין זאת טוב יותר, דמיינו שיש קטטה בחצר בית הספר – שני תלמידים מרביצים לאורי, ומי שצופה בקרב נמצא בשלבים שונים של התפתחות מוסרית. בואו נראה מה הם עושים ואיך הם מצדיקים את ההתנהגות שלהם.
שלב 1 – ציות ועונש
בשלב הראשון, אנו עושים שיפוט מוסרי המבוסס על ציות ועונש. התחושה של עודד לגבי טוב ורע קשורה ישירות לשאלה אם הוא יקבל עונש או לא. אנשים בשלב זה רואים מה קורה לחברם ורוצים לעזור. עם זאת, הם לא עושים זאת כי הם חוששים שהמורה עשוי להעניש אותם אם הם ייתפסו. בשלב זה אנו מונעים מתוך השאלה איך אני יכול להימנע מעונש?
שלב 2 – אינטרס עצמי
בשלב השני השיפוט המוסרי שלנו מונע מאינטרס אישי. לדוגמה, שירה מחליטה להתערב ולעזור לאורי. היא יודעת שהיא עלולה להיענש, אבל היא גם יודעת שהיא יכולה להפוך לקורבן בעצמה מתישהו בעתיד. אם היא תעזור לאורי עכשיו, הוא עשוי לעזור לה בעתיד. היא שואלת את עצמה: איך זה יכול לעזור לי?
שלב 3 – הסכמה וקונפורמיות בין-אישית
בשלב השלישי, הסכמה בינאישית וקונפורמיות מנחים את השיפוטים המוסריים שלנו. רוית רואה את המאבק ורוצה להתערב, אבל כשהיא מבינה שכל האחרים רק צופים, היא מחליטה בסופו של דבר לא להתערב. היא רוצה שאחרים יראו שהיא ילדה טובה, המתאימה לאתיקה של הקהילה. היא שואלת את עצמה: מה אחרים חושבים עליי?
שלב 4 – סמכות ושמירה על הסדר החברתי
בשלב הרביעי אנו מעריכים סמכות ורוצים לשמור על הסדר החברתי. כשהמורה רואה את הקבוצה נלחמת, הוא מייד נכנס וצועק: "הפסיקו, אסור לריב בבית הספר!". הוא מרגיש שמעל הכל חשוב להקפיד על הכללים, אחרת יהיה כאוס, וכן שחובתו לשמור על הכללים המקיימים חברה מתפקדת. המורה באותו רגע שואל את עצמו: איך אוכל לשמור על חוק וסדר?
שלב 5 – אמנה חברתית
בשלב החמישי אנו מבינים כללים כחוזה חברתי, זאת בניגוד לציוויים וחוקים. ענבל, שמתבוננת בסיטואציה מרחוק, לא בטוחה איך היא מרגישה לגבי זה. בעיניה, חוקים הגיוניים רק אם הם משרתים את המטרה הנכונה. ברור שכללי בית הספר אוסרים על לחימה, אבל אולי לאורי מגיע סוף סוף ללמוד את הלקח שלו? רק אתמול הוא היכה ילדה צעירה מכיתה א'. ענבל שואלת את עצמה: האם כלל או חוק באמת משרתים את כל חברי הקהילה באופן שווה?
שלב 6 – עקרונות מוסר אוניברסליים
בשלב השישי אנו מודרכים על ידי עקרונות אתיים אוניברסליים. כל המעורבים צריכים כעת להתמודד עם המנהל. תחילה הוא מסביר את חוקי בית הספר ומדוע הם קיימים. לאחר מכן הוא מבהיר כי כללים תקפים רק אם הם מעוגנים בצדק – לפיכך המחויבות לצדק נושאת עמה חובה לא לציית לכללים בלתי צודקים.
העיקרון המוסרי הגבוה ביותר של המנהל הוא חמלה. הוא מאמין שכל האנשים צריכים ללמוד להבין את נקודות המבט אחד של השני. המנהל שואל: מהם העקרונות המוסריים המופשטים המשרתים את הבנתי לגבי צדק?
מכיוון ש-6 השלבים נחלקים ל-3 קבוצות, ניתן להגיע גם למסקנה ספציפית עבור כל רמה.
רמת מוסר קדם-קונבנציונלית
ברמה הקדם-קונבנציונלית, עודד מונע על ידי פחד ושירה מונעת על ידי אינטרס אישי. שניהם שופטים מה נכון או לא נכון לפי ההשלכות הישירות על עצמם, ולא לפי נורמות חברתיות. צורת חשיבה זו נפוצה בקרב ילדים.
רמת מוסר קונבנציונלית
ברמה זו, שהיא בדרך כלל נחלת הרוב בחברה, רוית מגיבה ללחץ חברתי והמורה פועל לפי הכללים. המוסר שלהם מתרכז סביב מה שהחברה רואה כנכון. ברמה זו, הוגנות הכללים מוטלת בספק לעיתים רחוקות. נהוג לחשוב כך בגיל ההתבגרות ובבגרות.
רמת מוסר פוסט קונבנציונלית
ברמה הפוסט-קונבנציונלית, ענבל יודעת שהדברים מסובכים מכיוון שאנשים עלולים לא לציית לכללים שאינם עולים בקנה אחד עם המוסר שלהם. המנהל פועל לפי רעיון מוסרי אוניברסלי, בניתוק מוחלט עם מה שהחברה חושבת או מה שהכללים אומרים. עבורו, הכל נפתר באמצעות חמלה והתנהגות נכונה לדעתו לעולם אינה אמצעי להשגת מטרה, אלא תמיד מטרה בפני עצמה. לא כל אדם מגיע לרמה הזו.