כמה מאיתנו היו רוצים יחסים טובים יותר עם הילדים? כמה מאיתנו יודעים להגדיר במדויק כיצד להניע את הילדים אל עבר הדברים הנכונים בחיים?
כל הורה מנסה לתת מוטיבציה לילדיו לפי מיטב הבנתו, אבל לעיתים קרובות זה מתבצע באחת משתי דרכים: או שאנו משתמשים בשיטות הפחדה (אם לא תעשה, תקבל עונש); או שאנו משתמשים בשוחד (אם תעשה, תקבל את זה או משהו אחר).
אומנם השיטות הללו אפקטיביות, אבל בדרך כלל רק לטווח הקצר. בטווח הארוך הן עלולות להוביל להשלכות שליליות שיתבררו רק בשלב מאוחר יותר בחיים. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לעודד ילדים ולתת להם מוטיבציה?
מחקרים שנעשו בתחום מעידים כי פחות מ-2% מההורים יודעים בדיוק איך לעודד ולתת מוטיבציה לילדיהם. למרבה המזל, ניתן ללמוד די בקלות איך לעשות זאת.
סיפור להמחשה
בוא ניקח דוגמה מהחיים. הורה וארבעת ילדיו נמצאים במסיבת יום הולדת, וארבעת הפוחזים מתנהגים בצורה בעייתיות מאוד. לבסוף ההורה מאבד את הסבלנות, פונה לכל הארבעה ואומר: או שתתנהגו יפה או שאנחנו הולכים.
הילד הראשון אומר להורה שהוא צודק, ושהוא ניסה להגיד זאת לאחיו האחרים אבל הם מתעלמים ממנו; הילד השני נכנס לדיכאון כי לא רוצה לאכזב את ההורה; הילד השלישי מייד מסכים אבל אחרי 5 דקות חוזר להתנהג כמו מקודם; והילד הרביעי מאיים בחזרה: אוקי אז נלך כבר עכשיו.
איך ייתכן שארבעה ילדים שכולם קיבלו את אותו חינוך וגרים ביחד באותו בית, מגיבים בצורה כל כך שונה? מן הסתם התשובה תהיה: מכיוון שכל אחד מהם שונה. לכן כעת נשאלת השאלה: אם כך, מדוע אנחנו נותנים הנחיה דומה אחת לארבעה ילדים שונים, ומצפים שהם יגיבו באותה דרך?
טיפוסים שונים של ילדים
אם נצליח להבין את אופיו ואישיותו של כל ילד בבית, ובהתאם לכך גם נכוון את ההנחיה המתאימה רק אליו – נצליח הרבה יותר. הנה כמה דוגמאות לסוגי טיפוסים שונים אצל ילדים, ואיך ניתן לתת להם מוטיבציה בצורה יעילה.
הילד הדומיננטי
הטיפוס הדומיננטי מדבר מהר ורוצה הכול מהר, כאן ועכשיו. אם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה מייד, הוא בוכה במשך שעות או משתולל או כל התנהגות דומה אחרת.
מה מניע את הטיפוס השתלטן? הילד הדומיננטי אוהב אתגרים, אוהב להיות צודק כל הזמן, אוהב לנצח וכן להיות בשליטה. המוטיבציה שלו היא רצון לכוח. לכן בפעם הבאה שאתם ההורים רוצים לתת הנחיה לילד מהסוג הזה, אל תיקחו ממנו את תחושת הכוח – כי אחרת תוציאו ממנו את הגרוע ביותר.
במקום זאת, גרמו לו לשתף פעולה: "אני צריך שתעזור לי. האחים / האחיות שלך מקשיבים לך ואני רוצה שתעזור לי לשמש להם דוגמה."
הילד החברתי
הילד החברתי / החברותי הוא ילד מאושר, רגשן, פתוח, עליז, נלהב, פופולרי וכן הלאה. הוא אוהב לדבר עם אנשים, לתקשר איתם ולהכיר אותם. הכי חשוב בחיים שלו זה להכיר חברים, להיות בסביבת אנשים ולעזור להם.
מה מניע את הטיפוס החברתי? חיבור לאנשים, לעשות חברים, פופולריות, כיף, הנאה ועזרה לאחרים. המוטיבציה היא חיבור והנאה. כשאתם מעוניינים לבקש משהו מילד חברתי, עליכם לתבל את הבקשה ברכיבים של משחק, כיף והנאה.
למשל, באותה מסיבה – לבקש מהילד החברתי לארגן את שאר אחיו למשחק מחבואים או כל משחק אחר שיגרום להם להפסיק להתנהג כפי שהתנהגו עד כה.
הילד הסבלני
ילדים סבלנים אוהבים לעזור, יציבות, משפחה. הם מדברים בשקט ובנועם, בצורה מאופקת ובוגרת לגילם. הם אוהבים להקשיב ולהיות חלק מצוות; הם סולדים מלחץ ומעימותים. הם רק רוצים שכולם יסתדרו ביחד ושיהיה לכולם אכפת אחד מהשני.
מה מניע את הטיפוס הסבלני? קבלה, הרמוניה, נחמדות, ביטחון, עזרה לאחר. המוטיבציה היא תחושת ביטחון. כשהם מרגישים בטוחים הם יעשו הכול; כשהם מאוימים הם לא יעשו דבר; אפילו יקפאו.
במקרה כזה צריך להסביר להם שאומנם הם רוצים שכולם יסתדרו, אבל זה לא אומר שהם צריכים לרצות את כולם.
הילד החושב
ילדים אנליטיים / חושבים הם ילדים אחראים, כך הם נולדו. הם נשמעים לחוקים ומצפים שכולם יעשו זאת. הם מסודרים מאוד ומארגנים את חפציהם וענייניהם בצורה יפה. יש להם סטנדרטים גבוהים, הם דעתנים, בוגרים ועצמאים; בעלי ציונים טובים בבית הספר. כמעט הילדים המושלמים.
הבעיה היחידה שהם כל כך אחראים ורציניים עד שהם צריכים להירגע ולא להיות כל כך לחוצים; עד כדי כך שלחלקם יש גם בעיות במערכת העיכול.
מה מניע את הטיפוס האנליטי? סדר, מבנה, אתגרים חשיבתיים, תהליכים מסודרים. המוטיבציה היא בהירות (מלשון "להיות ברור"). כדי לתת מוטיבציה לילד אנליטי, צריך לתת להם הסבר של צעד אחר צעד מה אנו מבקשים מהם. בדרך כלל הם גם אלו שמבינים ומסכימים הכי מהר עם מה שההורים מבקשים.
לסיכום
בפעם הבאה שאתם מנסים לגרום לילדיכם לפעול בדרך מסוימת – עצרו רגע לפני וזכרו מה האופי הייחודי של כל ילד. האם זה כוח? האם זה חיבור לאחרים וכיף? האם זו תחושת ביטחון או רצון לבהירות?
בצורה כזו תוכלו לחנך את ילדיכם באמצעות מוטיבציה במקום מניפולציה.