כל הורה רוצה בטובת ילדיו – החל מבריאות ואושר וכלה בדברים יותר חומריים כגון כסף, עבודה, לימודים וכן הלאה. מחקר ענק שנמשך 70 שנה מגלה כמה מהסודות, שמשפרים את סיכויי הילדים להיות מאושרים ובריאים לאורך חייהם.
אף אחד לא מלמד אותנו כיצד להיות הורים. אף אחד לא מדריך אותנו בנבכי הסודות שיתרמו לילדינו בהווה ובעתיד. רובנו פשוט מגששים באפלה, משתדלים להיות כמה שיותר נוכחים עבור הילדים, ומקווים שבסופו של דבר הם יהיו מאושרים, בריאים ובעלי חיים מספקים.
למרות זאת, חלק מאיתנו לא מסתפק רק בתקוות – ובודק הלכה למעשה מה נדרש מאיתנו כהורים. ב-1946, קצת אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, החלו מדענים בבריטניה לעקוב אחר אסופה של כ-14,000 ילדים. ככל שחלפו השנים נוספו עוד ועוד ילדים, עד שהמחקר הגיע ליותר מ-70,000 ילדים בריטים שנחקרו ונבדקו בקפדנות במשך 70 שנה במשך 5 דורות, עד סביבות שנת 2016. המחקר נודע בשם British Birth Cohort Studies.
הרבה לפני שהעידן המודרני טבע את המונח "ביג דאטה", למדענים הללו הייתה גישה לאינספור רשומות של נתונים מדעיים, הודות לאותו מחקר מתמשך. הוא צוטט אלפי פעמים ביותר מ-6,000 מאמרים וספרים שנכתבו בהתבסס על מסקנותיו. מדעני המחקר בדקו, בין היתר, מה היו הגורמים שתרמו להיות חלק מהילדים מאושרים ובריאים, לעומת ילדים אחרים שנאלצו להיאבק ולהתמודד עם קשיים.
בדומה למחקר אחר שבדק את השפעתן של חוויות ילדות שליליות, גם ממצאי המחקר הזה לכאורה ברורים ומובנים מאליהם; אבל למעשה הם מספקים לנו נקודות פרקטיות ליישום ספציפי בחיינו ובחיי ילדינו.
ממצא עיקרי 1 – עוני ומחסור מובילים לבעיות
כפי שצוין כבר בפסקה הקודמת, לכאורה זה נראה מובן מאליו. מי שנולד לחיי עוני ככל הנראה לא יזכה לאותן אפשרויות בהשוואה לאחרים, בני המעמד הבינוני או הגבוה. ילדים עניים כבר בגיל 3, היו בפער של שנה בהישגיהם הלימודיים לעומת מקביליהם האמידים יותר.
אבל מעבר למובן מאליו, הממצאים מעידים שאותם ילדים שקיבלו ציונים נמוכים בלימודיהם, הפכו בסוף למבוגרים בעלי בריאות רופפת (השמנה, לחץ דם גבוה, בעיות זיכרון, מוות מוקדם), שממשיכים להיאבק עבור כסף גם בבגרותם. בדיוק כפי שמתרחש בטבע, גם העתיד שלנו רגיש לשינויים הקלים ביותר בילדותנו.
אבל למרות שחלק מהילדים במחקר אכן נולדו לעוני, חלקם גם הצליח בחיים למרות זאת. המשמעות היא שעוני לבדו אינו מנבא עתידות באופן מוחלט, כפי שהיינו רוצים לחשוב. יש עוד כמה גורמים חשובים לא פחות, שיכולים לסייע לכל ילד להיחלץ ממצב של עוני ולהגיע להישגים האמורים – כלומר מינימום להיות בריא ומאושר, וגם מעבר לכך.
ממצא עיקרי 2 – להורים יש חשיבות אדירה
למרות קיומם של ילדים שנולדו לעוני באותו מחקר, ההורים שלהם היוו פקטור מכריע בהתפתחותם. הורים שהקדישו זמן לילדיהם, שיחקו איתם, דיברו איתם ואיפשרו להם ליהנות ממגוון פעילויות (בעיקר בשנים הראשונות לחייהם), נתנו לילדיהם כלים לשבירת הסיכויים וליציאה ממעגל העוני.
כמו כן נמצאה חשיבות גדולה לשעות שינה קבועות (עם או בלי הנחיית ההורים), לעומת ילדים בעלי סידורי שינה מתנדנדים. ילדים עם שעות שינה לא קבועות, נוטים לפתח בעיות התנהגות; זאת לעומת ילדים שהולכים לישון בשעה קבועה בכל לילה.
מהממצא הזה אנו עלולים להסיק שהורים טובים יכולים להתגבר על כל עוני ומחסור, אבל זה לא מדויק. הורים שמשקיעים בילדיהם במשפחות עניות, מצליחים לגשר על 50% מהפערים בהשוואה לילדים במשפחות עשירות. זה אומר שעוני משאיר צלקות לאורך כל החיים, ואם אנו רוצים להבטיח שילדינו יהיו מאושרים ובריאים – המלחמה בעוני היא בלתי נמנעת.
רגע לפני סיום
ממצאי המחקר הזה ומחקרים דומים אחרים, יכולים רק להעיד על קשר קורלטיבי בין הדברים: הורה שמלמד את ילדו לקרוא בגיל 4 (או ילד שמתחיל לקרוא לבד בגיל מוקדם), משפר את סיכויי הילד בבגרותו – אבל אין פה קשר ישיר של סיבה ותוצאה. גם לגנטיקה ולביולוגיה שלנו יש מה להגיד בנושא, וכל מה שההורים יכולים לעשות הוא את מיטבם – בתקווה שזה יעזור בהמשך.