תינוקות שומעים לפעמים את הוויכוחים הסוערים של הוריהם. האם תינוקות יכולים לדעת מתי ההורים רבים, או שזה חולף להם מעל הראש? מחקרים מראים שתינוקות אכן מושפעים ממריבות הורים, וחשיפה לקונפליקט כרוני עשויה להשפיע גם על התפתחות המוח.
כבר בשלב מוקדם מאוד בחיים, תינוקות יכולים לזהות נוכחות של רגש. עד כמה מוקדם? בניסויים שנעשו עם ילודים, חוקרים מדדו שינויים בפעילות המוח כאשר התינוקות האזינו לקול שחוזר על הברות מסוימות – שוב ושוב.
לפעמים הקול דיבר בטון שמח. פעמים אחרות, הטון היה ניטרלי – והתינוקות יכלו להבחין בהבדל. המוח שלהם הגיב אחרת כשהקול נשמע שמח.
ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים: תינוקות – אפילו תינוקות צעירים מאוד – מעבדים מידע על רגש, ולא רק בערוץ השמיעתי. עד גיל שלושה חודשים, תינוקות יכולים להבחין בין פרצופים שמחים לכעוסים, ולהבחין בין עוצמות שונות של רגש בפנים.
לפיכך השאלה היא האם תינוקות מושפעים מחשיפה להורים מתקוטטים וכועסים? סביר להניח שההשפעות המדויקות יהיו תלויות במספר דברים – כגון עוצמת הקונפליקט ומצבו ההתפתחותי של התינוק; אבל אין ספק שלמתחים במבוגרים יש השפעה על תינוקות.
לדוגמה, מחקרים ניסיוניים מאשרים שתינוקות יכולים לחוש מתי אימהותיהם במצוקה, והלחץ הזה מדבק. ניסויים מראים שגם תינוקות בני 6 חודשים מגיבים יותר פיזיולוגית למצבי לחץ לאחר שהסתכלו על פרצופים כועסים.
אם כך סביר להניח שתינוקות יכולים לדעת מתי ההורים שלהם נמצאים בוויכוח, וזה לא חולף להם מעל הראש. להפך – הם מרגישים את הלחץ שלנו.
כיצד הלחץ הזה עשוי להשפיע על תינוקות?
קשה לדעת מה קורה בתוך מוחו של תינוק. הם לא יכולים לומר לנו במילים, והם לא תמיד מספקים לנו אותות קלים לקריאה. לדוגמה, תינוקות יכולים לחוות מתח פיזיולוגי ולהישאר שקטים יחסית.
בנוסף לניטור סימנים התנהגותיים, החוקרים משתמשים גם באמצעים פיזיולוגיים. אחת השיטות הנפוצות היא להניח אלקטרודה על החזה של התינוק, ולמדוד שינויים עדינים בקצב הלב שלו בזמן שהוא נושם. השונות הזו נקראת הפרעת קצב בסינוס הנשימה (RSA), והיא פותחת לנו צוהר למערכת העצבים הפאראסימפתטית של התינוק – המערכת שעוזרת לו להירגע ולהתאושש מהלחץ.
מה אומרים לנו מחקרים על RSA? למרבה הצער, הם מאששים את מה שחשבנו: תינוקות שנחשפו לסכסוכים משפחתיים רבים, מראים דפוסי RSA אופייניים לאנשים עם הפרעות דחק ובעיות רגשיות. נראה שמערכת העצבים הפאראסימפתטית שלהם מתקשה יותר להירגע, וזה עלול להוביל לבעיות התנהגותיות, רגשיות ובריאותיות בהמשך הדרך.
למצב העניינים הזה נכנסים גם מחקרי סריקת מוח. האם הלחץ הנוצר בתינוקות בשל מריבות ההורים יכול לשנות את התפתחות מוחו של התינוק? זה נראה סביר.
מה שומעים תינוקות ישנים?
אליס גרהם (Graham) ועמיתיה רצו לדעת אם מוחם של תינוקות מגיב אחרת לגירויים רגשיים, בהתאם לשאלה כמה ההורים שלהם מתווכחים.
הצוות גייס 20 זוגות עם תינוקות בין הגילאים 6 עד 12 חודשים, וביקש מהאימהות לדרג באיזו תדירות ואינטנסיביות הן רבו עם בני זוגן בבית. לאחר מכן החוקרים סרקו את מוחותיהם של התינוקות ב-fMRI. מכיוון שחשוב לא לזוז בזמן הסריקה, התינוקות נבדקו בזמן שינה. במהלך הבדיקה הושמעה להם סדרה של הקלטות קוליות.
בכל הקלטה הופיע קולו של אדם המדבר במילים ללא הגיון, אך הטון הרגשי שלו השתנה מהקלטה אחת לאחרת. לפעמים הוא נשמע מאושר, לפעמים הוא נשמע מעט כועס או כועס מאוד, או ניטרלי מבחינה רגשית.
כיצד הגיב מוחם התינוקות לצלילים אלו? כפי שניתן לצפות, זה היה תלוי ברגש המסוים שהובע בכל פעם. לדוגמה, הקול השמח עורר פעילות מוגברת בחלקים שונים של המוח בהשוואה לקול הכועס. הממצא הזה הופיע בכל התינוקות, ללא קשר למספר העימותים שהתקיימו בבית בין ההורים.
אבל כשהחוקרים השוו את הקול הכועס מאוד עם הקול הניטרלי, הם גילו דפוס כלשהו. ככל שהאימא דיווחה על יותר קונפליקטים בבית, כך מוחו של התינוק הגיב יותר לקול הכועס יותר.
תינוקות המגיעים מבתים עם רמה גבוהה של עימותים, חוו עליית פעילות בקליפת המוח הרוסטרלית הקדמית – אזור הקשור לעיבוד רגשות, המשתנה לעתים קרובות בקרב אנשים הסובלים מהפרעות דחק. הם גם הפגינו פעילות מוגברת בחלקים פרימיטיביים יותר של המוח, כולל ההיפותלמוס, השולט בתגובת הלחץ ומכוון אותה.
מכאן יוצא שמוחותיהם של תינוקות המגיעים מבתים עם סכסוכים רבים, אכן היה שונה. הם הגיבו במיוחד לקולות זועמים, באזורי מוח שמעבדים מתח ורגשות.
האם חשיפה לוויכוחי הורים יכולה להשפיע על תפקוד המוח?
זו שאלה חשובה, מכיוון שהיבט אחד של תפקוד המוח נוגע לאופן שבו חלקים שונים במוח מתחברים זה לזה. כאשר אנשים מפגינים דפוסים לא טיפוסיים של קישוריות מוחית, זה יכול להיות סמן לבעיות רגשיות.
לדוגמה, יש עדויות שמתבגרים עם דיכאון מג'ורי חווים קישוריות רבה יותר בין קליפת המוח האחורית (PCC) לקליפת המוח הקדמית – שני אזורים עיקריים של מה שמכונה "רשת מצב ברירת המחדל" של המוח.
במחקר נוסף, החוקרים חיפשו את הדפוס הזה אצל תינוקות, והם אכן מצאו אותו: תינוקות שנחשפו לעימותים רבים בבית הראו קישוריות רבה יותר בין אותם אזורי מוח. קישוריות גדולה יותר ניבאה רמות גבוהות יותר של רגש שלילי אצל תינוקות.
בהתאם לנושא זה, קרוליין קלסי (Kelsey) ועמיתיה בחנו את פעילות המוח של 75 תינוקות מתחת לגיל 4 שבועות. אצל תינוקות אלה, קישוריות רבה יותר של רשת "מצב ברירת המחדל" הייתה קשורה לוויסות רגשי גרוע יותר, ויכולת הרגעה מופחתת של התינוק.
התוצאות מדאיגות, במיוחד לאור מה שאנו יודעים על סטרס בחיים המוקדמים באופן כללי. דבר זה מעמיד ילדים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות רגשיות ומחלות הקשורות ללחץ. אולי המחקרים האלה מציעים תשובה לשאלה איך הכל מתחיל; אבל האם אנו יכולים להסיק שההבדלים המוחיים האלה נגרמים משמיעת ויכוחים זועמים בבית? אולי משהו אחר אשם.
החוקרים התייחסו לכמה הסברים חלופיים. לדוגמה, במחקר השני הם שלטו בהשפעות של מתח טרום לידתי, שיכול להשפיע רבות על התפתחות המוח. בנוסף, החוקרים ערכו בדיקת רקע למשפחות המשתתפות, ולא מצאו ראיות לכך שיש היסטוריה של התעללות פיזית.
עם זאת החוקרים לא שלטו בגורמים גנטיים, שהם בוודאי חלק מהסיפור. אבל אלו רק שני מחקרים קטנים; צריך לחזור עליהם כדי לוודא.
אף על פי כן, יש לנו סיבה טובה להניח שקונפליקטים תכופים של הורים יכולים להשפיע על מהלך התפתחות המוח של התינוק. ניסויים נרחבים על מכרסמים – שכן שולטים בגנטיקה – מוכיחים שגורמי לחץ חברתיים יכולים לשנות את המוח של התינוק ואת מערכת תגובת הלחץ.
מחקרי ה-fMRI מעידים שמוחותיהם של תינוקות מסוימים מגיבים במיוחד לקול כועס. גם אם הרגישות המיוחדת הזו נגרמה ממשהו אחר, עדיין נצטרך להתמודד עם העובדה שקונפליקט משפחתי הולך לעורר תגובות לחץ גבוהות אצל תינוקות אלה.
מנקודת מבט מעשית, המסקנה היא שצריך למנוע מתינוקות להיחשף לוויכוחים זועמים ומריבות.
אז מה ניתן לעשות עם תינוקות שכבר נחשפו לסכסוכים משפחתיים רבים?
המחקרים הללו צריכים להיות קריאת השכמה להורים – ולא מסר של חוסר תקווה למשפחות שחוו עימות בעבר.
אם התינוק שלכם נחשף לתנאי לחץ – לפני או אחרי הלידה – זה לא אומר שהוא ניזוק בצורה בלתי הפיכה. תינוקות יכולים להיות עמידים מאוד, אם נציע להם את התמיכה הנכונה.
לדוגמה, מחקרים מראים שמגע תכוף וחיבה יכולים להפוך את ההשפעות של לחץ טרום לידתי אצל תינוקות צעירים. זה עשוי לעזור לנטרל גם מתח לאחר לידה.
בנוסף – נראה שהורות חמה, רגישה ומגיבה מגנה על הילדים מההשפעות השליליות של גדילה בסביבות לחוצות. לתינוקות עם טמפרמנט מאוד תגובתי יש פוטנציאל להפוך לילדים סתגלניים מאוד – אם הוריהם סבלניים, רגישים ומגיבים רגשית.
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי